מי שאוכל לבד - קוויאר חצילים

חצילים. איך אני בכלל מתחיל לתאר את האהבה שלי לחצילים? קלויים, צלויים, מטוגנים, כבושים. עם גמבה, עם שום, עם טחינה, עם יוגורט, עם טיפת שמן. לכן כל כך הזדעזעתי לפני שלוש שנים כשהנטורופתית הנחמדה שהתייעצתי איתה בנוגע לכאבי הראש שסבלתי מהם אז אסרה עלי לאכול חצילים. שילמתי לה עבור הפגישה וסירבתי להיפגש בשנית. כאבי הראש בינתיים עברו, ואני ממשיך לאכול חצילים בהנאה.

אז היום שני מתכוני חצילים: המתכון הראשון נוצר לפני כמה ימים כתוצאה מאילוץ, השני התאזרח במטבחי לפני יותר מחמש שנים. כוונתי המקורית הייתה להביא גירסה משלי למנה אישית של חציל בלדי קלוי ביוגורט וטחינה. בשבועות האחרונים אני נהנה מהחציל הזה בשני מקומות: בג'וז ולוז, שם קולים אותו על אש פתוחה, ומגישים אותו עם יוגורט וטחינה גולמית, מיץ לימון, שמן זית, פטרוזיליה ופרוסות של פלפל ירוק חריף. המקום השני שבו אני אוכל חציל כזה, כמעט מדי שבוע, הוא אצל שכנתי הדס, בשלנית נפלאה, שמכינה אותו לפי מתכון של חברתה שלומית: את החציל מכניסים לתנור בחום של 180 מעלות לכ-40 דקות ומקפידים להפוך אותו מדי פעם. הדס מערבבת את היוגורט במעט טחינה גולמית, מניחה מעליו את החציל הקלוי, זורה מלח ים אטלנטי, מזליפה שמן זית, וסוחטת גרעיני עגבניות.

החציל הקלוי נפלא גם עם טחינה ביתית סמיכה (ולא ביחס של 1:1, כפי שכתוב על צנצנות הטחינה, שמניב טחינה דלילה מדי), עם גרגרי חומוס מבושלים, עם רצועות פלפל קלוי, וכמובן, עם ביצה קשה.

כשמרב, חברתי הנמצאת בארץ לביקור קצר עם ילדיה, התקשרה לבטל את פגישתנו בשבת האחרונה, כי הבייביסיטר שלה ביטלה, הכנסתי מייד חציל בלדי קטן לתנור. כשהוא היה מוכן, ונח בצלחת, על שלולית של טחינה גולמית, שמן זית ומיץ לימון, מנוקד במלח ים אטלנטי ופטרוזיליה קצוצה, היא התקשרה להודיע שמצאה בייביסיטר מחליפה, ושהיא יכולה לצאת. אז מה עושים עם המנה המפוארת הזו? כיסיתי את הצלחת בנייר אלומיניום, הכנסתי למקרר, ולמחרת זה מה שקרה.

המצרכים:
חציל קטן, בגודל של מנה אישית, רצוי מזן בלדי
4 כפות טחינה גולמית, רצוי טחינה משומשום מלא
מיץ מחצי לימון (או יותר, לפי הטעם)
2 כפיות שמן זית
מלח גס או מלח ים אטלנטי
כף פטרוזיליה קצוצה
חצי כפית דבש
עירית קצוצה (לקישוט)
2 פרוסות לחם קלויות (להגשה)

הכנה:

1. קולים את התנור על להבה פתוחה או בתנור. לקליה בתנור: מורחים את החציל בשמן, מניחים בתבנית ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. קולים במשך כשעה, עד שהחציל רך (מסובבים אותו תוך כדי פעמיים-שלוש). אני גם זורק פנימה כמה פלפלים, באותה הזדמנות.

2. מוציאים את החציל מהתנור, ומניחים לו להתקרר מעט, עד שאפשר לגעת בו. מקלפים, ומניחים בקערת מעבד מזון שמותקן בו להב הפלדה. מוסיפים את הטחינה, מיץ הלימון, המלח, שמן הזית והפטרוזיליה. מעבדים לממרח חלק. הממרח צריך להיות דומה לחומוס בסמיכותו.

3. מורחים את הממרח על צלחת, במעגלים, כמו שמורחים חומוס. מזליפים את הדבש (כאילו היה שמן זית), ומפזרים עירית קצוצה.

4. מגישים עם לחם קלוי.

את הגירסה הזו פיתחתי בעקבות מתכון של השף דניאל בולו, שפורסם לפני כחמש שנים בניו יורק טיימס.

המצרכים:
חציל קטן, בגודל של מנה אישית, רצוי מזן בלדי
בצל קטן, קצוץ
שן שום, קצוצה
½ כפית כמון טחון
¼ סלסילת פטריות שמפיניון, קצוצות דק
מעט שמן זית לטיגון
פלפל ומלח
2 פרוסות לחם קלויות (להגשה)

הכנה:
1. קולים את החציל כמו בהוראות למתכון הקודם. מצננים, קולפים וקוצצים דק.

2. מחממים מעט שמן זית במחבת, מוסיפים את הבצל ומאדים על אש בינונית עד שקיפות. מוסיפים את השום ואת הכמון ומאדים עוד כמה שניות.

3. מוסיפים את הפטריות, וממשיכים לאדות 2-3 דקות.

4. מוסיפים את בשר החציל, מלח ופלפל לפי הטעם, מנמיכים את האש, ומבשלים כ-15-20 דקות, עד שמתקבל ממרח סמיך, וכל הנוזלים התאדו.

5. מתקנים תיבול, ומגישים עם פרוסות לחם קלוי.

במקום לדלל את הטחינה הגולמית במים, אני מדלל אותה במים שניגרים מפלפלים קלויים, וכך מתקבלת טחינה נפלאה בטעם עדין מאוד של פלפלים.