אם "פורלין" היתה מסעדה בפריס, היא כנראה לא היתה מופיעה בהמלצות מדריכי הטיולים הגדולים. סביר להניח שהיא היתה מתפרסמת באיזו כתבת סופשבוע, כהמלצה צדדית למקומות נסתרים בעיר הגדולה. משהו בסגנון הכתבות שהיה מפרסם עלי מוהר ז"ל, כשהיה חוזר ארצה מפריס ומבשם את קוראיו בניחוחות פריסאיים ממקומות קטנים שהוא מכיר ומוכן (לפנים משורת הדין כמובן) לשתף בהם את קוראיו.
אז אמנם היא שוכנת בתל אביב ולא בפריס, אבל פורלין היא כן ביסטרו צרפתי ותיק בעיר. זוהי המסעדה הכי חנונית בת"א, אבל במובן הטוב של המילה. עם עיצוב שנראה שלא השתנה הרבה משנות ה-90, בלוקיישן חסר גלאם שבין רחוב בן-יהודה לרחוב הירקון (רק נגיעה מהים, אבל לא ממש משקיף עליו), קהל לקוחות שמורכב מאנשי עסקים מחו"ל, תפריט נטול פלצנות מוגזמת, אבל עם נגיעות ושילובים מעניינים ועם צוות מלצרים ובעלים חייכנים - עם כל אלה הופכת פורלין להמלצה חבויה בעיר קטנה. אם גם המחירים לא היו משתנים הרבה משנות ה-90, זה היה כמעט מושלם.
ובכל זאת גם בפורלין רוצים מדי פעם לחדש, והם משיקים תפריט קיצי חדש של השף אמיר מרקוביץ. לצד מנות ותיקות כמו פטה העוף המנצח עם ריבת שרי (32 ש') מוגשות מנות ראשונות חדשות הכוללות קבב דג ים עם ג'ינג'ר ותבלינים על מצע יוגורט וזיתים (42 ש') (מעט מלוח מדי), וסרדינים כבושים בנוסח מרסיי בכבישה בייתית (37 ) שהדרך הטובה ביותר לאכול אותם היא בליטוף. פשוט ללטף את עורם העדין בידיים ענוגות ולהחליק לפה. תענוג.
כבוד גם ביבשה
אחרי רענון החיך עם סורבה ביניים של אשכולית אדומה וקמפארי, הגיעו הראשונות. בשל מורכבות מוטורית, החלטנו לוותר על ההתעסקות בפירוק סרטנים כחולים מוקפצים ברוטב קרם שום (60/80 ש'), ובמקום זה החלטנו לטעם שלוש מנות אחרות מתוך התפריט. פילה מוסר ים על מצע פירה תפוחי אדמה ופיסטוק ברוטב קצף סרטנים היה נימוח (98 ש') והפיסטוקים הפכו את הפירה הרגיל והמשעמם לאטרקציה תיירותית. פסטת פירות ים עם לימונים כבושים היתה מעדן (80 ש'). הלימונים נחטפו בקרבות מזלגות והפסטה נשלקה במהירות מסחררת.
לגיוון החלטנו לנסות גם חייה מהיבשה בדוגמת סטייק אנטריקוט 300 גר' בשר מיושן צלוי על הגריל בתוספת בייבי תפוחי אדמה (90 ש') בדרך כלל מסעדה שמתמחה במאכלי ים נכשלת על היבשה, אבל הסטייק התגלה אולי כמיושן אבל בטח לא ישן, אלא עסיסי וטעים.
קינוח בדרך לרבנות
דווקא בגזרת הקינוחים הדעות היו חלוקות. הוא טען שטעמו של מינסטרונה מנגו שמוגש עם קרם קוקוס וטוויל אגוזי פקאן מסוכרים (34 ש') הוא כשל מרק דלוח שצפות בו חתיכות מנגו חסרות טעם, ולעומת זאת, היא ראתה מנת סיום מעודנת, שלא מחסלת את ההנאה מהמנות שקדמו לה. הוא מחריף ומדגיש שאם לא היתה זו עונת המנגו ומסעדת שף, היה טועה לחשוב שמדובר במנה מקופסת שימורים
טארט האגסים המוגש עם גלידת וניל היה שגרתי (30 ש') ודווקא הסורבה המעורב בשלושה טעמים היה מפתיע ומרענן (27 ש') אלא שכאן התגלתה הפתעה מכיוון בלתי צפוי. בפורלין החליטו ללכת על כלי הגשה לבנים ומעוצבים, אחד מהם הוא כלי מאורך ושטוח לסורבה. הבעיה היתה שזו לא מנה מומלצת למי שאוכל לבד. כדי להצליח להעמיס מעט סורבה על הכפית יש צורך לאכול בזוגות. אחד גורר עם כפית אחת והשני עוזר לו להעמיס עם הכפית השנייה. זה מה שעושים כשכלי לגלידה הוא שטוח וללא דפנות.
מה שכיף במקומות כמו פורלין, זה שאפילו שיש לך כמה דברים לא מושלמים להגיד עליהם, אתה תמיד תצא בסוף עם טעם טוב בפה. זה חלק מהחן החנוני של המקום, שנחבא לו אי שם ברחוב פרישמן בדרך אל הים.
'פורלין', רח' פרישמן 10 תל אביב. שעות פעילות: א'-שבת: 12:00-לקוח אחרון; עסקיות א'-ו': 12:00-17:00. טל' 03-5222664
