מי שאוכל לבד – חזה עוף בחרדל וסויה

    צבי טריגר יוצא במחווה מחממת לב לג'יין אייר היתומה הרעבה, ומכין מנה צנועה שהיא בטוח הייתה מעריכה. אם היא לא תאכל את חזה העוף השני הוא כבר יעשה ממנו אחלה סנדוויץ'

    צבי טריגר

    את השבת האחרונה העברתי עם ג'יין אייר, היתומה המקסימה, החכמה והנדיבה, פרי עטה של שרלוט ברונטה (בתרגום חדש ומצוין של שרון פרמינגר, בהוצאת ידיעות אחרונות). לבי נכמר כשקראתי על הרעב המתמיד ממנו סבלה בבית היתומות לווד, אליו שלחה אותה דודתה המרשעת, לאחר חיים קצרים ואומללים, שבעי התעללויות מצדה ומצד האחיינים. אבל בבית היתומות - למרות הדייסות השרופות ולמרות התנאים הפיסיים המזוויעים - לפחות הרעב הנפשי בא על סיפוקו. שם - בניגוד לבית הדודה, שבו האוכל היה בשפע אבל האהבה נעדרה ממנו לחלוטין - החברו?ת והחמלה וגם האהבה סופקו בנדיבות יחסית.

    אני כותב "בנדיבות יחסית", משום שלבית היתומות היה משגיח קמצן ומרושע, מר ברוקלהרסט, הכומר המושחת. מנהלת המוסד, מיס טמפל, חצצה בינו ובין התלמידות, ובימים בהם דייסת הבוקר הייתה בלתי אכילה, היא פקדה (למרות שהעמידה עצמה בסכנת נזיפה ואולי אפילו פיטורין), להגיש לבנות פרוסות לחם בגבינה לארוחת-ביניים צנועה, כדי שהן לא תגווענה ברעב עד לארוחת הערב.

    אתם בטח שואלים מה לתנאים הקשים בהם גדלה ג'יין אייר ולמדור בישול?
    אוכל עומד במרכזן של כל כך הרבה יצירות ספרותיות, אבל בדרך כלל אנחנו זוכרים בעיקר את היצירות שבהן הוא משמש כמטאפורה רומנטית ונעימה. אבל ג'יין אייר הזכירה לי שהרעב, והאוכל הרע כסמל לרשעות אנושית, מככבים בלא פחות יצירות ספרותיות נפלאות.

    אז לכבוד ג'יין אייר, אני מציע הפעם מנה פשוטה וצנועה יחסית. לא דייסה שרופה, כי אם חזה עוף ברוטב סויה וחרדל. לו יכולתי להזמין אותה אליי לארוחה, אני בטוח שהיא הייתה אוהבת את המנה הזו, ושהיא הייתה משככת את מכאובי הרעב הכרוניים שסבלה מהם בילדותה.

    עוד בוואלה! NEWS

    ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

    אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
    לכתבה המלאה

    מתכון: חזה עוף בסויה וחרדל

    אני נוהג לקנות חזה עוף שלם אחד אצל הקצב, ומבקש ממנו שיחלקו לשתי מנות. אני מכין את שני חלקי החזה. את האחד אני אוכל מייד, ואת האחר אני מצנן ושומר במקרר. כשהוא קר לגמרי ופרוס דק, הוא מהווה בסיס נפלא לסנדביץ', יחד עם מיונז וחרדל איכותיים, עלי חסה, מלפפון חמוץ, אבוקדו, או כל תוספת אחרת שעולה על דעתכם.


    המצרכים:
    חזה עוף שלם, ללא העצם, מחולק לשתי מנות
    2 כפות רוטב סויה (רצוי דל נתרן)
    1 כף דבש
    1 כף חרדל גרגירים
    עלים מענף טימין (לא הכרחי)
    פלפל שחור
    מעט שמן זית לטיגון

    הכנה:
    1. מערבבים בקערה את חומרי המשרה. טועמים ומתקנים תיבול (בגלל מליחות הסויה, כנראה שלא יהיה צורך במלח, אבל כדאי לטעום ליתר ביטחון). משרים את חזות העוף לכחצי שעה בטמפרטורת החדר (אפשר להשרות עד לילה, אבל במקרר).

    2. מלהיטים מחבת פסים על אש גבוהה. יוצקים מעט שמן זית. מוציאים את חזות העוף מהמשרה ומניחים על המחבת. מנמיכים את האש לבינונית, ומשאירים את חזות העוף (בלי לגעת בהם), לחמש דקות נוספות.

    3. כעבור חמש דקות מרימים את חזות העוף ומסובבים (לא הופכים עדיין) בזווית של 45 מעלות. הסיבוב הזה ייצור דוגמת שתי-וערב עקב צריבת פסי המחבת. ממשיכים לצלות עוד 3-5 דקות. הופכים, וחוזרים על הפעולות על צדו השני של העוף.
    כדי שהחזה יהיה מוכן, צריך בסך הכול לצלות אותו כ-15-20 דקות.

    4. מגישים עם אורז לבן או עם פירה תפוחי אדמה. המנה הזו נפלאה גם עם תרד מאודה.

    גיוון: הופכים את המשרה לרוטב

    אם רוצים להיות מעט פחות צנועים, אפשר להכין מחומרי המשרה רוטב נפלא: לאחר שמוציאים את חזות העוף מהמחבת, שופכים לתוכה חצי כוס יין לבן ואת המשרה, ובכף עץ מקרצפים את תחתית המחבת, ומבשלים עד שהרוטב מסמיך. יוצקים על העוף.

    עוד מי שאוכל לבד:

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully