הקוסקוס, הוא כנראה לא המצאה צפון אפריקאית דווקא המורים הם אלה שהביאו אותו לקרתגו (טוניסיה) כשכבשו והחריבו את העיר במאה ה-7. על תרומתו הרבה של עם הברברים - שפלש לספרד, אירופה ורוב צפון אפריקה - אין ויכוח. בשנת 765 אחרי ייסודה של שושלת אומיאד בקורודובה הפכו ערי הדרום, קורדובה, סביליה וטולדו, למרכזי התרבות העיקריים של המורים. גלים של הגירה מצפון אפריקה הביאו לספרד אמנים מורים, וחוואים שתרמו לא רק לשגשוג בדרום ספרד, אלא גם שינו את טעמו של המטבח הספרדי לנצח.
מסעדת "מורו" החדשה, שנפתחה ברחוב אילת כגלגול של מסעדת סטראצ'י, מצדיעה למורים, הכובשים הברברים של חצי האי האיברי, ולהשפעה שלהם על האוכל הספרדי. "מורו" על פי תפיסתה, משלבת את הטעמים העזים של המטבח הצפון אפריקאי עם הססגוניות של המטבח הים תיכוני. או כפי שהיא מגדירה זאת: "ב- "מורו" תוכלו לטעום אוכל מורי אותנטי במעטפת מערבית רעננה".
אבל האם יש חיה כזאת אוכל מורי? נדמה לי שהתשובה היא חד-משמעית לא. יש אוכל ספרדי, יש מטבח אנדולוזי, יש בישול צפון אפריקאי, ישנן השפעות אירופאיות ויש שף אחד מאוד מוכשר שחיבר את הכול לכדי תפריט מעניין רונן דברת בלוך.
בלוך ('לורנס', 'ג'ולסון', אקס 'ארטישוק') אמנם לא המציא מחדש את המטבח המורי, אבל כן שאב המון השראה מהמטבח האנדולוזי (צאצא של המורי) כמו גם מהמטבח עליו גדל. נדמה לי שזו פעם ראשונה שבלוך בונה תפריט שהוא כולו צפון אפריקאי/דרום ספרדי והוא עושה את זה באופן אלגנטי, לא מסובך וטעים במיוחד. מי שעוזר לו בכך הוא יד ימינו ב- 5 השנים האחרונות עידו לוי שהיה הסו שף שלו ועתה מפקד על כנופיה מורית במטבח שבדרך אילת.
בלוך ולוי לא רק שבנו תפריט מעניין, אלא אפשרו לסועד להתענג על חלקים גדולים ממנו בזכות תפריט שמציע את כל המנות גם כטאפאסים קטנים וגם כמנות גדולות ועיקריות. קונספט אופנתי שלדעתי צריכה כל מסעדה לאמץ אל ליבה בחום.
כמו פריקסה מפורק על צלחת
הטעימות שלנו נפתחו בקוקטיילים על בסיס בוחא - משקה אניסי עדין של תאנים המיוצר בצרפת. טעמנו ולגמנו "מקרינוס" טעים מבוחא - תאנים טריות, דבלים ותמר ממולא במשמש (39 ¤), ו-"גילדו" המורכב מבוחא, משמש מיובש אפרסק וסיגליות (39 ¤). התיאבון שנפתח הוביל אותנו לסלט שעועית ירוקה - רצועות בצל סגול, כוסברה כמון וצ'ילי (16/22 ¤), ולסלט אלג'יראי מצוין שכאילו רוקן את תכולתו של פריקסה על צלחת: ביצה קשה, אנשובי, צנון זיתי תסוס ופלפלים (18/27 ¤).
המנות הקטנות שהמשיכו לזרום לשולחן לוו בצלילי חליל מדברי שבקעו מהרמקולים ובניחוחות וטעמים של אלג'יר, מרוקו, טוניס, לוב, ספרד וצרפת. אתנחתא בזרימת המנות אפשרה לנו להביט בעיצוב התמוה של האדריכל ג'וש חפץ קירות באדום אנדולוסי עז מחורצים בסדקים שחורים ועליהם מבני פיברגלס שקופים ממולאים בחול "מדבר" שממנו בוקעים גזעי עץ. לפני שהספקנו להזדעזע כראוי, כבר התיישב לנו על השולחן מח עגל מטוגן על תבשיל מנגולד ביין לבן (29/41 ¤), סביצ'ה אנטיאס בליווי ויניגרט הדרים מתקתק (23/34 ש"ח) ומנה נפלאה של סלט דג (24/36 ש"ח) עם פיסות מוסר ים שעבר כבישה בת יומיים בשמנים ופשוט התמוגג בפה לכדי עננת עונג קטנה.
גם הברבוניות המטוגנות והממולאות בתערובת עשבי תיבול ושום נטרפו כלאחר יד (23/34 ש"ח), ותבשיל הראש (בשר לחי) הדומיננטי שהתבשל בסילאן עם ארטישוק (29/41 ש"ח), פשוט התמוסס בפה.
ואז הגיע קוסקוס פירות הים והוכיח לנו שוב, שהכול יחסי (27/39 ש"ח). דווקא הקוסקוס המורי לא עמד בציפיות שפיתחו אצלנו המנות בהדרגה ולא נותר לנו אלא לדחוק אותו הצידה ולהמשיך עם המנות הקודמות שגדשו את השולחן. אחרי שניקנו את הפה עם מים וטעמנו שוב, הבנו את גודל טעותנו לא טועמים קוסקוס אחרי מנה של מח לחי וארטישוק! הדומיננטיות של הסילאן, פשוט שיתקה לנו לרגע את בלוטות הטעם וכשאתחלנו אותן מחדש התגלה קוסקוס עדין, מדויק, עם שרימפסים איכותיים וקלאמרי טרי, שהיה פשוט בול פגיעה. ותודה למורים.
"MORO", רחוב אילת 11, יפו. טלפון:03-5106105. א'-ש, משעה 12:00 ועד אחרון הסועדים.