לא פעם חלפתי על פני קפה ארלוזורוב במהלך העשור בו הוא קיים, אך איכשהו מעולם לא ישבתי שם, תוהה מי באמת ירצה לשבת במקום קטן מול הכביש ליד השופרסל. מעבר לכך, החזית החיצונית שכוללת כמה כסאות ושולחנות קטנים הותירה את הרושם כאילו זהו, זה כל מה שיש.
כשנכנסתי לשם השבוע, כאילו נפתחה בפניי דלת ארון הבגדים בארץ נרניה, הופתעתי לגלות מרחבים שלמים ששום אינדיקציה חיצונית לא רמזה על קיומם.
בבית הקפה המרווח יש 4 נישות ישיבה שונות, כשמעבר למדרכה ולכניסה, ניצבים נסתרים מהעין חדר פנימי וגינה מוקפת צמחייה עם דשא עשוי לבד. המרחבים לא קטנים אך עדיין אינטימיים, וכל אחד מהם שונה בעיצובו, כשהקו המאחד הוא ססגוניות חמימה.
צבעי כחול, חום, אדום וחרדל מעטרים את הקירות, והריהוט נראה כאילו לוקט מפרטי אספנות. רישום בגיר לבן של מנשה קדישמן ניצב ליד ציורים ותצלומים, כרזות נוסטלגיות מסבירות כיצד להשתמש בטלפון אוטומטי, את התקרה מקשטים עיגולי גבס צבעוניים ואת הרצפה ספות פסים סטייל שנות השבעים. כוננית ספרים, אגרטלי זכוכית עם חמניות ולוח מודעות, נותנים למקום מראה שהופך אותו לסלון עם אופי אישי אף יותר מביתי.
הישיבה בערב בגינה הסמויה מעין עוברי אורח, תחת מעטה תאורה עמומה מחוזקת בנרות, נותנת תחושת סוד של אנשים שמביטים ממסתור פנימי באוטובוסים החולפים. את יום ההולדת החגיגי והעגול של המקום, החליטו הבעלים לחגוג בתפריט חדש שעוצב כעיתון.
האווירה הנינוחה בלב הפרא האורבני, עוברת גם דרך דפי התפריט שמתקשר בדרך בלתי אמצעית עם הלקוחות, ואף מעיד עליהם ועל הסביבה המסחרית. 90 אחוז מהלקוחות, אומרים הבעלים, הם קבועים, וגם הם בטח מכירים את בעלי העסק המפורסמים במודעות, את צוות העובדים ששמותיהם מופיעים למעלה, ואת השאלה החוזרת ונשנית "איך מגיעים לאסותא", שמענה מפורט עליה נמצא בתחתית העמוד האחורי.
במרכז התפריט מנות בית קפה מוכרות אך מגוונות, וגם כמה לא שגרתיות, שהכניסה לאחרונה השפית אריאלה כהן. בעיקריות (36-59 ¤) למשל, לצד שניצל ופירה, יש נתחי סינטה ברוטב שמנת וחרדל, פוקצ'ה קבב עם עגבניות צלויות, ופסטייה פרגיות. בסלטים (35-45 ¤) בולט סלט קינואה עם חמוציות ושקדים ובכריכים (26-36 ¤) מוצעים גבינת עזים, רוסטביף, סלמון מעושן וגם בייקון מטוגן עם חסה ועגבנייה.
מגוון ארוחות הבוקר (35-45 ¤) מוגשות עד 12:30 (בסופשבוע עד 14:00) ובינות לשקשוקה מנגולד ירוקה עם פטה ופרנץ' טוסט, מבצבץ בראנץ' מעניין של פטה כבד עוף עם טוסטונים, סלט, יין לבן וקפה. יש כמובן גם קינוחים (12-32 ¤) כמו פאי אגסים בקרם שקדים, עוגת גבינה ושוקולד לבן ופונדנט שוקולד בלגי ומבחר אלכוהול במחירים נוחים.
מהמנות שמופיעות מתחת לטיזרים שמבטיחים כתבות מוסף מרתקות על כוכבים נולדים בשמי המלצרות, בחרנו בסטימר סלמון עם ירקות (59 ¤) שהוגש בכלי דים סאם וכללה בנדיבות שני נתחי סלמון על כרוב סגול, נבטים, פטריות יער, גזר ואינירי אורז, כשהכל מוגש ערום מתבלינים, נודף ניחוח בריאותי. הטעם הנייטרלי שיעמם במקצת, אך תוספת רוטב טריאקי-ג'ינג'ר היית שדרוג ובבחינת מימוש פוטנציאל.
בהמלצת המלצרית הבקיאה והנעימה, לקחנו פסטייה פרגיות גדולת מימדים (49 ¤) עשוייה בצק פילו ממולא נתחי פרגית ופירות יבשים בניחוח קינמון וקושט (תבלין שמזכיר מוסקט, כך הוסבר), שלמרות עושר הטעמים שבה נותרה מעודנת, והייתה טעימה באופן מתקתק שלא מתאים לכל אחד, רק למי שבאמת לא חייב בשר מלוח. היא הוגשה עם סלט ירוק לא שגרתי של עלים ירוקים, תפוח ואגס בתיבול בזיליקום, שהיה מעולה בפני עצמו, אך יחד עם הפסטייה העלה את רף הסוכר קצת גבוה מדי.
מרענני הקיץ (18 ¤), עשויים אפרסק עם ריחן ומלון עם שקדים, היו שניהם טעימים כמו קינוח, עשויים פירות טריים בלי תוספת חלב.
טירמיסו (30 ¤) בצורת משולש עוגה עם מעטה דקיק אפוי הגיע במרקם שמנתי דחוס, חמצמץ וגבינתי בניגוד לקצפת האוורירית משמנת מתוקה שמקובלת לפעמים, מה שנתן לו איכות ביתית חד פעמית. את ההפוך הקטן (10 ¤) ביקשתי רגיל אך הגיע למרות טעמו המודגש והטוב, טיפה חזק מדי.
בסיום הארוחה שמתי לב שבנישה הזו של בית הקפה אין מוזיקה, והפסקול המוזיקלי המגוון שמורכב משירים צרפתיים, אולדיז ומוזיקה צוענית לסירוגין, מתנגן רק בחדרים הפנימיים, ברקע, בלי נוכחות מודגשת. השקט שתובל רק בדיבורים, קולות טלויזיה מבניין המגורים הסמוך ושאון אוטובוסים ארעי, יחד עם מראה הגינה המכוסה סככה שמעליה כוכבים, יצר לרגע תחושה של סוכת ילדות.
האנשים סביב המשיכו לפטפט בנעימים, לרוב בזוגות, חלקם לבד עם עיתון למרות שכבר ערב, מחזקים את התחושה שזה בית קפה שכונתי וחמים, לא יומרני אך עדיין ייחודי, כזה שבאים להרגיש בו בנוח.
קפה חיים ארלוזורוב, ארלוזורוב 53 ת"א, פתוח א-ה 7:00-24:00, ו' 7:00-18:00, שבת 8:00-24:00 טל' 03-5235522