לאחר שתקעו סיכות ברעננה, הרצליה ורמת-השרון, החליטו החברים המלוכסנים מ-'סיים סיים' להתמקם גם במרכז הסיטי של תל אביב, סמוך לפינת הרחובות הרצל ולילינבלום. לרגל סיום ההרצה, כחודשיים לאחר הפתיחה הלא רשמית, הגענו למקום. למי שלא מכיר, נספר ש'סיים סיים' היא רשת מסעדות אקספרס אסיאתיות, שמונהג בה תפריט מודולרי (התמחור על פי רוב מתבסס על מחיר מנה צמחונית, תוספת בשרית מייקרת את העסק בכמה שקלים נוספים) העושה מיש-מש מכל דבר שמשתמע בראש כאסיאתי. המבחר הנע בין אגרולים לעוף בשומשום ופאד-תאי וסושי ועד ל כן, כן שלל מוקפצים בבגט, כאילו שנת 2001 בוששה להגיע.
נתחיל בחדשות הטובות. על אף שלא ברור מה היה כל כך דחוף לרשת מאזור השרון להתמקם כפסע ממיטב הסושיות במדינה ('סושידו', 'יקימונו', 'קיוטו סלסה') ובקרבה גם לסושיות אקספרס כמו 'בנטו' המוצלח ו'ג'פאניקה' הגימיקי) - הסושי המוצע במקום הזערורי הוא בהחלט לא-רע. טכניקת ההכנה הטובה, מידת העשייה הנכונה של האורז, הנדיבות היחסית של הדגה ברולים כולם מציירים יחד תמונה סבירה, של סושי שעושה את העבודה, גם אם התמחור מעט יקר מדי.
עם זאת נדמה לפעמים שמתחת לכל עץ רענן בתל אביב עומד לו סמוראי, המבתר ללא חת מאקים חטובים והדוקים עמוסי סלמון ואבוקדו, ומכאן שהצורך בעוד סושייה סטנדרטית הוא מיותר שלא לומר מאוס.
היינו מתנחמים במבחר המנות האסיאתיות שמוצעות ב'סיים סיים', אבל כאן לדאבוננו נכנסות החדשות הרעות. במילה אחת, ניתן לתאר את המנות שטעמנו בעיקר כפלופ, במיוחד לאור הסושי, וגם בשל העיצוב המזמין של המקום. טעויות טכניות, שלא מותירות מקום לסלחנות, ניכרו בכל המנות שדגמנו. למשל אטריות האורז בפאד-תאי (29-15 ש"ח) סבלו מרמת עשייה לא אחידה והיעדר מצער של רוטב, יצר טעם כללי אנמי.
גם הפאד-קאי, עוף בטמפורה עם ירקות ואורז לבן, לא הסב לנו נחת. אגוזי הקשיו היו עבשים והרוטב תעשייתי ואגרסיבי מדי במתיקותו. חבל. נותר לנו רק לקוות שהלקחים האסיאתים י?ילמדו לקראת הפתיחה הצפויה של הסניפים החדשים, ויהפכו את רשת המזללות הזו לכזו שבאמת ראוי להמליץ עליה מכל הלב.
'סיים סיים'. הרצל 15, תל אביב.