מעורב ירושלמי

אף פעם לא ממש הסתדרתי עם ירושלמים. עם אנשי חיפה והקריות אני דווקא מסתדרת מצוין. כמה מחברי הטובים אפילו לוקים בצפוניות, אבל ירושלמים זה עסק אחר. אולי זה קשור לעובדה שאף פעם לא ממש התחברתי לירושלים עצמה. אני יודעת, עיר קדושה והכל, אבל אני מוצאת שיש בה יותר מדי היסטוריה, שמשרה עליה כבדות נוראית. כל הדם, יזע ודמעות שנשפכו בה עושים אותה כל כך טעונה, עד שאוויר ההרים הצלול כיין שלה נהיה עבורי עכור אפילו יותר מהלחות התל אביבית.

לכן קשה למצוא סיבה שתגרום לי לעבור את הכבישים המפחידים האלו בדרך לעיר הבירה. מבחינתי, שההר יבוא למוחמד. או במקרה הזה, שבתי הקפה הירושלמיים יעלו לתל אביב. קפה הלל הוא דוגמה מצוינת לקפה שעשה עלייה לעיר הגדולה, רק חבל שבדרך הוא גם למד את רזי הקפיטליזם שכל כך מקפידים עליהם בעירנו, והפך לרשת. לקפה אתנחתא, לעומת זאת, אין סניפים בבירה, אך הבעלים הם ירושלמים גאים.

באתנחתא אין שום דבר שמזכיר את ירושלים, אבל בכל זאת הצלחתי להרגיש בו קצת לא בבית. קצת כאילו אני בירושלים. שלא יובן לא נכון - הכל במקום מדויק: העיצוב מושקע, התפריט כולל מנות מיוחדות והשירות לבבי פלוס. אני מנסה להבין מה בעצם לא בסדר בזה.

האם כל כך התרגלתי לתפריטים סטנדרטיים עד כדי פיהוק, לשירות שגורם לך להרגיש כאילו אתה מטריד את מנוחתן של המלצריות, ולכיסאות המזכירים בנוחותם מושבי בית ספר, עד שכשאני סוף סוף מקבלת את היחס המגיע לי, אני כבר לא יודעת איך לשתות אותו? אולי באמת הגיע הזמן שאבין שהשד הירושלמי לא עד כדי כך נורא, אלא רק טיפה.

המלצרית לקחה מאיתנו הזמנה של מכתש גרגרי חומוס וטחינה (28 שקל) ומנה של שום אפוי עם גבינת עזים (24 שקל). שתי המנות הוגשו עם פוקצ'ות עשויות במקום, שיצאו חמות אש. החומוס מוגש בתוך עלי, כשלמעשה הלקוחות צריכים לקבוע את מידת המעיכה לפי רצונם. היה זה שעשוע נחמד ואף טעים, רק חבל שהמנה לא מגיעה עם שמן זית ומיץ לימון, כך שהתוצאה היתה קצת יבשה. מנת השום היתה מצוינת. אני קינחתי באספרסו קצר (7 שקלים), שהיה עשוי נכון, ובמיני בראוני (4 שקלים) מושלם.

אז אתם רואים, אין לי ממש מילים רעות להגיד על המקום, אבל משהו בכל זאת גרם לי להרגיש לא ממש שייכת. אולי מפני שציפיתי שעם שם כזה המקום יספק באמת סוג של אתנחתא מהמולת דיזנגוף ושיהיה מקום שכונתי של לרדת בטרנינג בבוקר. במקום זאת, קיבלתי בית קפה שמביא איתו ניחוח שונה ושמצוין לדייטים. ואולי פה בעצם הבעיה - מה שאני בדיוק משתדלת להימנע ממנו זה דייט עם ירושלמי. למרות שעכשיו, אחרי הביקור באתנחתא, הבנתי שבעצם דייט עם ירושלמי יכול להיות משב רוח צלול כיין בקיץ תל אביבי מהביל.

סקס אפיל: בשפע
אנשים: בשפע
עיצוב: של זהב
מצב רוח: שונה מהרגיל
שירות: חמוד ביותר
מסך עשן: בחוץ. "אלא אם כן יש לכם 1,000 שקל בכיס, למקרה שנקבל קנס" (בעל הבית)
הפוך: 10 שקלים, של סגפרדו
ליד הקפה: עלי ומכתש
טיפ: די לגזענות!!!
שורה תחתונה: לא לירושלמים בלבד

אתנחתא. דיזנגוף 190. טל' 5230000. פתוח: כל השבוע 8:00-24:30.