פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא לי

      בספר המתכונים החדש של ליהיא לפיד תמצאו אולי תובנות קשקשניות פרי עטה, אבל אף לא מתכון אחד. חוצפה? ברור! רב מכר? ברור! הרי כישרון צריך גם כשמעתיקים מאחרים

      הספין החדש מבית ידיעות אחרונות יצא לפני מספר שבועות למדפים בדמותו של ספר המתכונים של ליהיא לפיד. ספין למה? כי מדובר ברמייה, המתכונים הם לא של ליהיא לפיד. לפיד יודעת במקרה הטוב לגזור מתכונים מהעיתון ולהעתיק מרשמים מחברות ומתיבת האימייל שלה - ממש טוב. במקרה הרע אפשר לחשוד שכמה מתכונים, שמצאו את דרכם למדור שלה במקומוני ידיעות אחרונות, הצליחו להשתחל גם לספר נוכח עצלנותה של העורכת, אחרת קשה להסביר מה עושים שם כמה מתכונים של מסעדות ובתי קפה בינוניים ביותר.

      לא צריך להיות עיתונאי כדי להעתיק מתכונים של אחרים ולתת להם קרדיט לא מכובד באותיות קטנות מדי (גם לא צריך להיות אודטה, אבל אליה נגיע בהמשך) - צריך להיות פשוט חוצפן. אבל צריך להיות חוצפן בריבוע כדי לגבות על זה 118 שקל וצריך להיות ממש מטומטם כדי להסכים לשלם את הסכום הזה. תגזרו בעצמכם ותשמרו את הכסף לשמלה שחורה קטנה במחיר סופעונה או לחולצת טי משופשפת ונכונה כפי שמדגמנת לפיד על הכריכה.

      השבועות האחרונים הוכיחו (כצפוי) שספר המתכונים של ליהיא לפיד הוא רב מכר. זה לא בגלל התמונה ההורסת שלה על השער - הניסיון למכור פה ספרי בישול עם צילומים של נשים סקסיות על העטיפה לא תמיד עלה יפה (קחו לדוגמה את נייג'לה לוסון) - זה פשוט שלפיד היא תרנגולת שמטילה ביצי זהב היישר לראש רשימת רבי המכר. זה עבד בספר הילדים שהוציאה וזה עובד גם פה. למה? כי הפסקנו עם העברית, עכשיו זה אופנתי לקרוא סלבריטאית. אנשים מזהים את המותג, "היי, זו אשתו של זה מהטלוויזיה", אומרות עקרות בית לעצמן: "קראתי את הטור שלה במקומון" וקונות. אז מה אם הספר מלא תובנות מביכות בשפה זקנה ומיושנת וקשקושים פמיניסטים בכייניים בעשרים אגורות.

      עברתי על מדף ספרי הבישול הפרטי שלי. הספר יקר להחריד, אבל בסך הכל עומד בסטנדרטים. לשם השוואה המחיר לצרכן של "מנודלס עד פסטה" של אהרוני ונלי שפר הוא 110 שקל, מחיר הספר של דורעם גונט שיצא במקביל הוא 98 ¤, לפני שנה וחצי יצא ספר המתכונים של אורנה ואלה, מחירו היה אז 119 שקל. בסופו של דבר אין מה להתלונן על המחיר, ככה זה ספרי הבישול, רק שההבדל הוא שלרוב מדובר בספרים של בשלנים, מומחים בתחומם.

      לשם השוואה, גם הספר של דורעם גונט (הוצאת מודן) מבוסס על טוריו בעיתון "הארץ" וכך גם ספרה של ענבל קליין "גג חמישים שקל" (שיצא גם הוא לאחרונה בהוצאת ידיעות ב- 118 ש"ח ומבוסס על טוריה באינטרנט) אבל בשני הספרים האלה נעשו כנדרש שינויי עריכה והתאמה לפורמט החדש. הושקע בהם מאמץ ששווה את מחירם. אצל לפיד נראה שהטורים+המתכונים נלקחו מהטורים ופשוט נזרקו לתוך הספר ללא שום בחינה מחדש. זלזול בקורא הוא לא צירוף מילים חריף מדי בהקשר זה.

      ובכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שליהיא לפיד ממתגת את עצמה כאודטה ובסך הכל אנחנו צריכים את האודטות שלנו. היא צעירה יותר וממש יפה, ואתם יודעים מה, אולי גם מועילה. הצילומים היפים בספר הם רובם שלה ובשלנים פעורים מציינים שהספר הזה דווקא עוזר להם בניסיונות ראשונים במטבח. ועל זה נאמר: גם להעתיק צריך לדעת, כנראה שלפיד עושה את זה בכישרון.

      "אוסף המתכונים של ליהיא לפיד", הוצאת ידיעות ספרים. עריכה: לאה קנטור מטרסו, צילומים (רובם) ליהיא לפיד. מחיר: 118 ¤.