גרגיר אחרון ופרידה

אבו חסן, הוא עלי קרוואן, הבעלים של מסעדות החומוס היפואיות המוערכות "אבו חסן" הלך אתמול לעולמו בשיבה טובה, כשהוא בן 82. החומוס של אבו חסן קנה פרסום ארצי. ממרחקים נהרו רבים כדי לטעום את המסבחה שלו שיוצרה מגרגרים טורקיים שמיובאים לארץ.

בראשית דרכו היה עלי קרוואן מסתובב עם עגלת חומוס-פול. לפני כ-25 שנה אחר שהקונים המכורים לחצו עליו למסד ולהרחיב את העסק, פתח את המסעדה הראשונה ברחוב הדולפין ביפו ואחרי שנים פתח מסעדה נוספת - "אבו חסן" ברחוב שבטי ישראל. זמן לא רב אחר כך נפתחה ממול המסעדה השלישית - "אבו חסן 3000".

תורים גדולים היו משתרכים מול דלתות הכניסה של המסעדות כעניין של קבע. כדי לזכות לקבל את המנה היומית צריך היה להגיע עד 12:00, לא דקה מאוחר יותר. שכיח היה לראות אנשים יושבים על הרצפה עם צלחות חומוס בידיהם ומנגבים בעונג ורבים הפכו את האכילה השבועית של חומוס מאבו חסן לטקס קבוע שמקפידים עליו כמו על תפילה.

מבקרים רבים פוקדים את סוכת האבלים שנבנתה בסמוך לביתו של אבו חסן ביפו. נכדו האני סיפר לוואלה! חדשות: "יפו איבדה בן אדם יקר שתרם לה רבות. הוא היה צנוע, האמין בעבודה קשה ובעזרה לזולת". הוא מספר כי סבו דחה אינספור הצעות מפתות לרכישת זיכיונות: "סבא לא רדף אחרי הכסף. יותר היה חשוב לו הכבוד. הוא נהג לומר לנו: החיים הם כמו סולם – צריך לטפס שלב שלב ולא לנסות לקפוץ קדימה בבת אחת". האני מגלה כי אבו חסן אהב מאוד לטייל ברחבי העולם. "הוא הספיק לבקר בהמון מקומות, אך את חלומו האחרון לבקר גם באוסטרליה הוא לא הספיק להגשים".

אבו חסן התגאה בכך שהחומוס אותו הכין איחד סביבו אנשים מכל המגזרים ומכל העדות. "החומוס היה בעיניו המאכל הלאומי שלנו וכולם היו שווים בעיניו".

שלוש המסעדות של אבו חסן יהיו סגורות עד יום ראשון הקרוב, אך האני מבטיח שהמסורת תימשך: "נמשיך להכין את החומוס האהוב לפי המתכון הסודי, אך לא נשכח אותו לעולם. אני מאוד אהבתי אותו".

יהודה ליטני, עיתונאי, מזרחן ומחבר הספר "לא על החומוס לבד" קובע כי "החומוס של אבו חסן הוא אחד הטובים בארץ". ומוסיף כי "עד שנת 1948 היה ביפו חומוס מצוין ואז במשך תקופה ארוכה לא היה בה שום חומוס בולט. עלי קרוואן עשה חומוס מעולה לפי מיטב המסורת הפלסטינית הכפרית. חומוס ביתי, כזה שהפלסטינים אומרים עליו שהוא מזכיר את החומוס של אמא".

לדעתו של ליטני החומוס של אבו חסן הצליח לשמור על רמה גבוהה לאורך השנים, כנראה בזכות המינון הנכון של הטחינה: "בתל אביב נוהגים להוסיף הרבה טחינה לחומוס ועלי קרוואן ידע בדיוק את המידה הנכונה".