"אבל הכנתי את המרק שלך", אמרה אמי בטלפון באכזבה, כשבישרתי לה שאני מרגיש לא טוב ושלא אוכל להגיע לארוחת השבת השבועית. זו אולי המחמאה הגדולה ביותר שאני יכול לקבל על הבישול שלי. יש מאכלים שהיא מזמינה שאביא אתי לארוחות חגיגיות. אבל יש רק מאכל אחד שהיא אימצה לרפרטואר שלה ומכינה אותו בעצמה: מרק העדשים "שלי".
"אז אני אשלח לך עם אפי", היא הציעה, ואני כמובן לא סירבתי. כמה שעות אחר-כך נאבקתי עם צנצנת מלאת מרק עדשים שאבי חתם בידי הברזל שלו, ושום מגבת או כל מניפולציית פתיחה אחרת כולל יריעות הסיליקון שהומצאו בדיוק למטרה זו, לא יכלו למכסה שלה. נדמה שהוא הולחם לצנצנת במקום להיות מוברג אליה.
כנראה שהייתי חלש מכדי לפתוח את הצנצנת. בסופו של דבר היא נכנעה, ותוך כמה דקות נזכרתי למה המרק הזה כל כך מוצלח: הוא עשיר, סמיך ומהווה ארוחה בפני עצמה. הפסטה שמוסיפים לו לקראת סוף הבישול שותה קצת (ובצדק) מהציר העשיר ומסמיכה אותו והעדשים הירוקות לא מתרככות לגמרי, נותרות "אל דנטה", והופכות את המרקם של המרק הזה למעניין וכמעט נזידי.
אז כיוון שהפיצוציות והסופרים נתנו את האות הרשמי לפתיחת משחקי החורף הקולינריים במטבח על-ידי הצבת קופסאות קרמבו בחזית, אני חולק אתכם היום את מרק העדשים "שלי". ההשראה למרק הזה באה מהבשלנית האיטלקייה-אמריקאית ג'יאדה דה לורנטיס, שמשום מה תוכנית הבישול המעולה שלה, "יום-יום איטלקי", לא משודרת בערוץ האוכל הישראלי (רמז!). במשך השנים הפכתי אותו ל"שלי" עם כמה שינויים והתאמות, ומאז הוא אחד מכוכבי החורף במטבח שלי, ומסתבר שבעוד מטבח אחד לפחות.
מרק עדשים
המרק הזה טוב לרווקים כי הוא כאמור ארוחה שלמה, והוא יחזיק מעמד במשך שבוע במקרר, וטעמו אף ישתפר ככל שיעברו הימים. הוא מתחמם נפלא במיקרו, וכשהוא מחכה בבית אחרי יום עבודה מפרך, תלאות היום מיד נשכחות.
המצרכים (6 מנות):
2 כפות שמן זית
1 בצל לבן גדול, קצוץ
2 גזרים, קלופים וקצוצים לקוביות
2 גבעולי סלרי, קצוצים לקוביות
2 שיני שום, קלופות וקצוצות
קופסת שימורים של קוביות עגבניות (800 גר')
½ קילו עדשים ירוקות
12 כוסות מים, ציר ירקות או ציר עוף
6 ענפי טימין
½ כוס פסטה קצרה (פוזילי, פרפלה או פנה, ואפשר גם פתיתים)
מלח ופלפל שחור
להגשה:
גבינת פרמזן מגוררת
שמן זית לזילוף
הכנה:
1. מחממים בסיר גדול את השמן.
2. מוסיפים את הבצל, הגזר והסלרי, ומאדים דקה-שתיים.
3. מוסיפים את השום הקצוץ, מלח ופלפל, מערבבים, ומאדים כ-8-10 דקות, עד שהירקות מתרככים, אבל לא מזהיבים. אם הירקות מתחילים להזהיב, מנמיכים את האש.
4. מוסיפים את תכולת קופסת העגבניות, עם הנוזלים, ומערבבים. מביאים לרתיחה, ומבשלים, תוך כדי ערבוב מדי פעם, כ-10 דקות, עד שהנוזלים מתאדים והתערובת מסמיכה מעט.
5. מוסיפים את העדשים ומערבבים עד שכל העדשים מצופים ברוטב העגבניות שבסיר. מוסיפים את הנוזלים (המים או הציר) ואת גבעולי הטימין. מערבבים, מגבירים את הלהבה ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. כשהמרק רותח, מנמיכים את הלהבה, מכסים חלקית את הסיר, ומבשלים כ-30 דקות, עד שהעדשים כמעט מוכנות.
6. מוסיפים את הפסטה, בוחשים, ומבשלים כ-8 דקות נוספות.
7. כשהמרק מוכן, מרחיקים את ענפי הטימין.
8. להגשה: מוזגים מהמרק לקערת ההגשה, מזליפים מעט שמן זית, וזורים גבינת פרמזן מגוררת.
9. הערה: כמות הנוזלים במתכון תלויה בסוג העדשים ובפסטה. לפעמים צריך להוסיף עוד כוס או שתיים במהלך הבישול, אם המרק מסמיך מדי לטעמכם. אפשר כמובן גם לוותר על הוספת הנוזלים, ואז מתקבל נזיד עדשים סמיך מאוד, ולא פחות טעים.