עממיקו בטרנינג

כשרק עזבתי את בית ילדותי, הייתי חיילת בת 19. לא היה לי מושג מהחיים שלי ובטח שלא היה לי מושג בבישול. המטבח הזערורי שלי, בדירת החדר על הגג ברחוב גורדון, כלל קומקום חשמלי, ששימש בעיקר להכנת "מנה חמה" ופלטת שבת, ששימשה כמעמד לקופסת נס קפה.

כשהזמנתי למעוני הדל את החבר שהיה לי אז לארוחת ערב, זו כללה רק סלט יווני גדול ומרק ירקות דלוח שהצלחתי להכין על הפלטה. הפדיחה הייתה גדולה וכמובן שהארוחה הושלמה בפיצות. אמנם פיאסקו בממדים כאלו ממש, לא חזר על עצמו, אבל בשלל הדירות התל-אביביות המעפנות ששכרתי במהלך השנים, הספקתי להכין ולהגיש הרבה אסונות קולינאריים, כמו מרק עגבניות עם אורז שרוף ונפוח או כל מיני מוקפצים הזויים ובלתי אכילים בעליל.

מאז, השבח לאל, קצת השתפרתי. אבל כמה נחמד היה אם בזמנו במקום להטריד את אבא ואמא בכל מיני שאלות טריוויאליות נוסח "אבל להשאיר את האורז מכוסה?"; "אבל כמה פסטה לבשל לשלושה אנשים?"; "אבל צריך לקלף את הגזר????", שנשאלו כולן בשיחות טלפון לחוצות - היה לי בהישג יד את ספרה החמוד של ענבל קליין "גג חמישים שקל". אין ספק שהיו נחסכות לי ולידידיי הרבה מבוכות.

נדמה לי, וגם קליין אומרת בהקדמה לספרה (בו היא גם מתארת חוויות בישול דומות לשלי), שהספר הזה הוא בדיוק מה שצריך הבשלן המתחיל, זה שממש לא יודע איך מתארגנים על כל הנושא הזה שנקרא בישולים. הוא מושלם עבור סטודנטים תפרנים עם להבה אחת בכיריים, טוסטר אובן עתיק ותקציב זעום שבכל זאת רוצים לפרגן לעצמם קצת יותר ממלווח קפוא או סנדוויץ'' עם גבנ"צ. גם אמהות לחוצות ימצאו בו כמה רעיונות מהירים, חביבים ובריאים להזנת הטף. יש בספר אפילו כמה מתכונים המיועדים לבני "כיתת התגבור" או "הקבצה ג'" (כל תיכון ומכבסת המילים שלו – בשורה התחתונה – למתקשים בהבנת החומר) שבינינו, בהם מסבירה קליין לאט ובסבלנות כיצד מבשלים אורז לבן ופשוט, איך רוקחים פתיתים, מכינים ברוקולי במיקרוגל וכדומה. לצד המתכונים הבסיסיים - החלק הארי של הספר - יש גם פתרונות לאירוח בלי יותר מדי רוח וצלצולים ובלי סיבוכים. מנות כמו סלט אורז בר ורימונים, מיני קישים מבצק פילו, או סלט ירוק עם פלחי תותים – מבטיחות תוצאות טעימות ומרשימות.

אמרו את זה קודם, לפניי, וגם אני כבר אמרתי את זה בכמה הזדמנויות. בחיים האלה, הדבר הכי חשוב הוא הקונספט. אז מה אם ב"גג חמישים שקל" רוב המתכונים אינם חורגים מסקאלת הבישול הסטודנטיאלי-המשודרג? מה שחשוב בספר הסימפטי הזה הוא הקונספט בו ארוזים המתכונים האלה. והפעם, טה-טה- הברקה אמיתית: הדגש הוא דווקא על הצד הכלכלי של האוכל. יש כאן אוכל ביתי, פשוט מאוד ובאמת די טעים וישים בעלות עממית ונגישה לכל נפש.

קליין מציעה בספרה (שמבוסס על טורים שכתבה באינטרנט) ארוחות שלמות שמחירי המרכיבים שלהן אינם עולים על חמישים שקל ובהן מככבים חבר'ה כמו פתיתים, עוף טחון, רסק עגבניות ואפילו קצת אבקת מרק. עממיקו בטרנינג זה הסקס אפיל של הספר הזה, המכניס אותנו לא רק למטבחה הפרטי של קליין אלא גם לחייה האישיים, להיכרות עם משפחתה, בנותיה, חמותה, הדודה הפולנייה והמכונית המקרטעת, כולל תמונות. ההגיגים החינניים של קליין הם גם המסגרת לכל ארוחה המוצעת בספר, אם כי בדרך כלל, הקשר שלהם לתפריט המוצע קלוש למדי.

מי שכבר מרגיש שהוא לא מתאים לאחת מהמשבצות האמורות (רווק, אם ממהרת, סטודנט, מתחיל במטבח) ומחזיק מעצמו פודי ולא סתם בשלן מכורח, מוטב שבכל זאת ישקיע כספו בספר אחר. אך, בגדול, מדובר בספר נחמד וטוב מזג עד מאוד, עם רעיון בהחלט מוצלח המונח בבסיסו שמוכיח שאפשר להתקין ארוחות מוצלחות ונחמדות, גם אם לא מתוחכמות בתקציב נמוך וידידותי. ללא ספק מתנה אידיאלית לגוזל/ית שזה אך פרח/ה מהקן.

למי מיועד: לקמצנים/תפרנים כרוניים ולמתחילים

חדש תחת השמש: קונספטואלית כן, קולינארית לא

ידידותי למשתמש: מאוד. חמוד, פשוט ולעניין

מתכון מנצח: קדרת עוף בדלעת ותפוזים (עמוד 138); סלט אבוקדו ואשכולית אדומה (עמוד 170)

קיצוצים וערבובים: 15 דקות

החומרים:
1 אבוקדו
2 אשכוליות אדומות
1 חסה עגולה (אייסברג)

לרוטב:
מיץ מ- ½ לימון
6 כפות שמן זית
1 כף דבש
מלח ופלפל שחור טחון

כך עושים:
1. קולפים וחותכים את האבוקדו לקוביות. מניחים בקערה וסוחטים מעליו מעט לימון.

2. מפלטים (מקלפים ומפשיטים מהקרומים) את האשכוליות האדומות.

3. מערבבים בכלי קטן את כל חומרי הרוטב, ממליחים, מפלפלים וטועמים. אם צריך מוסיפים עוד קצת דבש.

4. מסדרים על צלחת הגשה שכבה של עלי חסה, יוצקים עליה חצי מכמות הרוטב ומערבבים. מוסיפים את האשכוליות והאבוקדו ומערבבים. יוצקים מלמעלה את שארית הרוטב ומגישים.

וגם
אפשר להוסיף לסלט עלי בייבי: ארוגולה, מיזונה או עלי סלק זעירים. מה עוד? כף של שומשום קלוי תוסיף לסלט טעם אגוזי-אוריינטלי, ואגוזי פקאן או מלך קלויים יהפכו אותו לחגיגי.

הכנה: 20 דקות
בישול: 30 דקות

זוהי קדירת חורף כתומה בטעם חזק של תפוזים. אפשר לתגבר את אגף הפחמימות בכמה תפוחי אדמה ואפשר גם להגיש על אורז לבן או עם פתיתים – המלצה בהמשך.

החומרים:
3 כרעי עוף, מחולקות ל- 2 (שוקיים וירכיים לחוד, עם העור – סה"כ 6 נתחים)
מעט קמח (פחות מ-½ כוס)
1 בצל פרוס
1 ק"ג דלעת, חתוכה לקוביות
קליפה מגוררת מ-½ תפוז
מיץ מ-2 תפוזים קטנים
1 כף רוטב וסטרשייר
1 כוס מים
חופן צימוקים כהים או בהירים (לא חייבים)
מלח ופלפל


כך עושים:
1. בסיר רחב ושטוח מחממים מעט שמן. ממליחים ומפלפלים את העוף, מקמחים אותו היטב ומטגנים משני הצדדים עד להזהבה.

2. מוציאים את העוף מהמחבת. מוסיפים מעט שמן ומטגנים את הבצל כ-10 דקות על אש נמוכה עד שהוא רך וזהוב. מוסיפים קוביות דלעת, מיץ וקליפה מתפוזים, רוטב וסטרשייר, כוס מים, צימוקים ותבלינים. מחזירים את העוף למחבת ומביאים לרתיחה.

3. מבשלים כ-½ שעה על אש בינונית, עד שהדלעת רכה. טועמים, אם צריך מתקנים תיבול ומגישים.

אין דלעת? גם בטטות יעשו את העבודה.

'גג חמישים שקל', ענבל קליין, הוצאת ידיעות ספרים. צילום: דניאל לילה, עיצוב: אייל קליין. מחיר: 118 שקל.