איך כמעט בישלתי לסיינפלד

מפיק האירוע: זה הכסף שלך תודה רבה.

אני: תודה רבה, היה נחמד למרות הכל.

אני: אני מאד מקווה שיהיה כסף בכל מצב.

מפיק האירוע: ברור , ברור, אל תדאג.

אני: הקינוחים יצאו כבר, אפשר לקבל את המקום הזה מבריק כמו בית חולים מזוין ושלא יראה כאילו אנחנו בעזה אחרי מלחמה.

טבח מסנן: חתיכת מזדיין.

מנהל אירוע: נשבר לי הזין מהחיים האלו.

מטבח: זה קינוחים. המוס שוקולד פרלינה עם הטוויל דבש, ועלי הנענע עם השוקולד המטומפר, ובעיקר הקציפת יוגורט - קוקוס עם הסלט של הפירות הטרופיים והסורבה פסיפלורה. ממש פצצה.

אמריקאי שמן: מה? יש עוד קינוחים? הם כנראה ממש דפוקים שם במטבח. למי יש כוח עוד להכניס משהו לפה. הישראלים הדפוקים האלה. כמה אוכל אפשר. לא שמעו פה על עידון, אסתטיקה, מנימליזם. הכל פה בכמויות מוגזמות, חסרות פרופורציה.

סועד נוסף: אתה מדבר? ולא שיש לי משהו נגד שמנים, מרבית חבריי הטובים הם שמנים.

טבח: תיזהרו הצלעות נשרפות. המרינדה של הדבש תהרוג אותם. מי המפגר שחשב על צלעות טלה עם דבש ואורגנו?

שף: תיזהר שאני לא אעיף עליך גסטרונום לפרצוף.

קולות מהמטבח: טעים, טעים תרגיע.

יאללה לחמם צלחות. פירה שורש פטרוזיליה רותח. תרד חלוט בחמאה. מחבתות עם בצלים ממולאים בראגו של צוואר עגל, קסרול עם רוטב טלה מרוכז, לא לשכוח את המלח ים. שיט חטפתי כוויה. איפה המגבת המזויינת? אתה מלכלך את הצלחות. אני רוצה פה דממה, האורחים שומעים אתכם. אני אכרות לך את היד אם עוד פעם תיגעי בצלחת לפני שאני מסיים את המנה. תחזיקי שתי צלחות יציב. אל תירעדי. צאי כבר. האוכל מתקרר. תעופי מפה. תחייכי ללקוח. נגמר הזין הזה. להתכונן בטיל לקינוחים. יש לנו בערך חצי שעה. חייב איזה דרינק. סיינפלד המנייאק הזה. בטח נוחר עכשיו.

מפיק: סיינפלד עייף. בטוח שהוא לא מגיע הוא יישאר לישון במלון.

מטבח: מה נעשה עם האוכל?

מפיק: הצוות יאכל. פלוס האמריקאי השמן הזה.

מטבח: איזה זין.

מפיק: אולי נצליח לארגן איזה תמונה משותפת איתו.

מטבח: למי אכפת כבר? סיינפלד החרא הזה.

מטבח: נו מה עם ג'רי?

מפיק: עדיין לא ברור. רוב הסיכויים שהוא יגיע.

מטבח: יש, סיינפלד המלך מגיע.

מפיק: ג'רי לא יגיע

מטבח: בטוח?

מפיק: שנייה אני מוודא עם המפיקה במלון.

מטבח: איזה כיף ל'רפאל', שם הוא אכל, וגם דוחול זכה להאכיל אותו, אנחנו נדפקנו. הלוואי והוא יגיע. יגלה אותנו. נטוס איתו להוליווד בתור שפים פרטים בטירה שלו בהוליווד. מיליון לשנה. נצא לפנסיה מוקדם. נזיין איזה כוכבת קולנוע סוג ז'. אולי אפילו רייצ'ל מחברים תסתכל עלינו. היא עדיין לבד? לא ראיתי טלוויזיה כבר שנה. אח, מעניין מי הספק בשר הכי טוב בבברלי הילס. נשבר מהמדינה. נשבר מהכל רוצה לגור עם סיינפלד.

המפיק: יש שמועה שג'רי נרדם ולא רוצה לקום לארוחה. רק תיהיו מודעים לזה.

קולות מהמטבח: כולם זונות. מנייאקים. הייתי יכול לישון. ערב חופשי מבוזבז. איזה מזדיין הסיינפלד הזה. מניירות של סופרסטאר. נרדם לא יכול להגיע. אנשים טחנו פה שעות בשבילו והוא – הכל על הזין שלו. חתיכת חרא מתנשא.

מטבח: נו למה הם לא מגיעים? שעה איחור הוא היה צריך להיות כבר בעיקרית. אבל מה יוצא גבר הסיינפלד הזה, כמו שצריך. סופרסטאר. על הזין שלו שכולם עובדים בשבילו. דופק איחור אופנתי כמו כוכב. ככה צריך הוליווד. לא כמו איזה שחקן טלנובלה ישראלי.

מטבח: דממה. גז דולק. רטבים חמים. לפלט את האינטיאס למנה הראשונה. לפרוס במנדולינה את השומר לסלט. לשים דחוף במי קרח. לבדוק שהצ'ילי חריף. איך הוויניגרט? לא חסר כלום? מטחנת פלפל בעמדה. כלי ערבוב נקיים. צלחות פרוסות. מלקחיים, מגבות, חומץ לניקוי צלחות, הכל שיהיה מתוקתק.

אני: פעם אחרונה שאני מציק, אבל אתה בטוח שהוא מגיע? הארוחה תתקיים מיליון אחוז? לא בא לי לגייס טבחים, מלצרים, רכב להעמסה, להשכיר צלחות, מפות, סכו"ם. לקנות חומרי גלם, לשגע ספקים, לרכוש אלכוהול, להתחיל לבשל, להעמיד צירים, להכין מרינדות וכל החרא הזה? הוא מגיע, כן? אין ספקות?

מפיק: מגיע, מגיע, תהיה רגוע.

אני: שאמא שלך תהיה רגועה.

אני: מה המייל שלך בכלל?

מפיק: שומע? סיינפלד מגיע לישראל. חייבים SOS ארוחת ערב עוד יומיים ביפו. הוא יבוא רעב אחרי יום שלם של טיולים בישראל, פגישות עם הנשיא, עם אולמרט ועם הכותל. בקיצור. הרבה אוכל. שיהיה מדהים. תעביר לי תפריט במייל תוך שעה. פלוס הצעת מחיר.

אני: סבבה. תוך שעה. תפריט + הצעת מחיר, הכל אצלך במייל.