יש מעט מאוד דברים שאסור להקל בהם ראש, וחומוס הוא אחד מהם. ככה לפחות חושב רונצ'וק. חמישה חודשים הוא בילה בארץ רחוקה, מעבר להרי החושך. מקום שבו המסיבות יותר טובות והים יותר נקי, אבל החומוס הוא לא חומוס. בכל יום שישי בחמשת החודשים הללו היה מסמס לי ב-14:00 בדיוק - השעה הקבועה שבה אנו נפגשים בחומוסייה שלנו - את געגועיו לממרח. ובמיילים ששלח צירף תמיד שרטוט של תנודות מפלס החומוס בדמו. עם הזמן ירד המפלס מן הרמה התקינה אל הרמה הסבירה, ואז אל מתחת לקו האדום. התחלנו לדאוג.
אין צורך לומר שברגע שחזר גילגלנו את גופו הצנום משדה התעופה היישר לכרם התימנים, אך זה היה רק אקט של עזרה ראשונה, וברור שעבודה רבה עדיין נדרשת. יומיים אחר כך התכנסנו לטיפול נוסף.
רונצ'וק בחר בחומוס אסף, למרות מחאותיה של מורן, שציינה בצדק את העובדה שמדובר בחומוס עם לוגו זהה כמעט לזה של ארומה. הזמנו דיל לשלושה, הכולל שלוש מנות חומוס (חומוס טחינה רגיל, מסבחה וחומוס בשר כבש, כולם עם ביצים), פלאפל, סלט ערבי ובקבוק קולה ב-85 שקל. בנוסף ביקשנו שלושה קובה בשר בקר וצנובר (8 שקלים כל אחד), ולקינוח: מלבי על בסיס שמנת וקדאיף חלבי (14 שקל). הדלקנו נרות חנוכה והתפללנו לטוב.
לא למביני חומוס
נדלג ישר לעניין - חומוס אסף אינו מקום למביני חומוס, ואנחנו, כאמור, לא חובבנים. אני לא מדברת על זה שאפילו ביצה אחת לא הגיעה. מנת החומוס-טחינה - שאמורה להיות מנת הדגל של מקום, הבסיס שאיתו עובדים - היתה לא טעימה בלשון המעטה. חומוס משחתי בעל טעם לוואי שכמעט כל חומוס מקופסה מאפיל עליו. המנה עם בשר הכבש היתה בלתי אכילה, שכן אל טעם הלוואי של החומוס הצטרף טעם הלוואי של הבשר. המנה היחידה שהתקבלה על הדעת היתה המסבחה, וזאת מכיוון שגרגרי החומוס החמים הסיחו את הדעת מהבלילה השוכנת בעומק הקופסה.
כדי לא להיות לגמרי שליליים נציין לחיוב את רוטב השום-לימון הטעים, את הסלט החביב ואת גודלן המספק של המנות. ועכשיו כשהורדנו את זה מהפרק, אפשר להמשיך להתלונן: כדורי הפלאפל היו עלובים; החמוצים לא היו טריים בשום פנים ואופן; הקובה היה אמנם טעים, אך קר לחלוטין; ולפיתות היה טעם של סופגניות (אולי לרגל החג). גם בגזרת החריף נרשמו תלונות: הגיעו רק שתי קופסאות מיניאטוריות של סחוג (אדום וירוק).
בדיוק כשמיצינו את המנות האלה נפתחה הדלת וטל הצטרף. "נו", הוא אמר בציפייה, "אתם צריכים לעשות שלטים עם ציונים וכל אחד ירים את הציון שלו". "חבל לעשות כל כך הרבה שלטים", ענה רון, "אפשר להסתפק בשלט אחד שכתוב עליו 4".
בניסיון להשאיר טעם מתוק, הבהלנו למקום את הקינוחים. המלבי התגלה כטעים, למרות שנראה כמו קיא של ברביות, אך הקדאיף היה רכרוכי וסינטטי, כאילו יצא כרגע מהמכולת. "אולי עשו להם דיל בסופר באבא בירמיהו", סיכם רונצ'וק, "מי שקונה חצי קילו חומוס וחמוצים מקבל קדאיף ואת הלוגו של ארומה". אולי. מה שבטוח הוא שבשישי ב-14:00 אנחנו בכרם.
בקטנה
שירות: דרך התפנוקייה. היו קשי הבנה אך נחמדים
זמנים: 50 דקות
אריזה: קופסאות נוחות וגדולות. לא הגיעו מפיות
בעד: רוטב שום-לימון
נגד: כל השאר
תמורה לכסף: הגודל לא קובע
שורה תחתונה: עדיף ארומה
חומוס אסף. ירמיהו 52. משלוחים דרך התפנוקייה בטל' 1-700-700-307 כל השבוע 12:00-24:00.