הבסטיונרים החדשים

ברחובות מדרחוב נחלת בנימין, בעיקר באלו שנושקים לשוק הכרמל, מתרחשת, בזמן האחרון תופעה בהחלט מעניינת. מדובר בהתקרבות בין שכבות שונות של האוכלוסיה הישראלית וניתן רק לקוות שהשלכות ההתקרבות זו ייתנו את אותותיהן.

בדיעבד, אפשר להגיד, שמובילת טרנד קירוב הלבבות הזה היתה "כרמלה בנחלה" שנמצאת ברח' הרמב"ם, מטרים ספורים מהכרמל ומשפע מרכיבי המזון שהוא מציע. בחודשים האחרונים החלו לנבוט באזור חנויות (עמיקמ וז'אק אין דה בוקס), מסעדות (פלויד) ולפני עשרה ימים נפתח אפילו בר יין אחד קטן, המכונה "הבסטה" שמחזיק רפרטואר של כ-120 בקבוקי יין מסוגים שונים שלוקטו אחד אחד, מעמיד מבחר של כ-60 יינות לבנים הנמצאים במצב מקורר בכל שעה ובכל עת ורק מצפים ללקוח שייפתח אותם ומציע מנות טאפאס טריות המשתנות בכל יום.

ללקוחות מצדם מובטחת בבסטה חוויה מהנה ומצב רוח שיכור. הבעלים של הבסטה הוא איתי הר גיל, בן לאצולת השתייה התל אביבית המונה את ליאור הר גיל, הבעלים של ה"מינזר", שממוקם גם הוא על תפר השוק ואת יובל הר גיל שעוסק בכתיבת ביקורת מסעדות. לאחר שעבד מספר שנים במטבח של נורמה ג'ין ובזה של יועזר בן יין, החליט הר גיל הצעיר לפתוח מקום משלו. הוא גייס לעזרתו את מעוז אלונים שלזכותו יש לזקוף את אוסף היין המשובח שמציע המקום, וביחד הם יצאו לדרך: “היה לנו ברור שהמיקום של הבר צריך להיות קרוב לשוק ככל האפשר. מלכתחילה רצינו מקום שיציע יין משובח ושלצידו יוגשו מנות אוכל המורכבות מפרודוקטים טריים שאותם נקנה כל בוקר בסמטאות השוק. כשראינו את המקום הזה, מיד ידענו שזה בינגו" מספר איתי.

מעוז, הסומאלייה של הבסטה, הוא גם זה האחראי על האווירה העולצת שנתונים בה יושבי המקום. כביג לבובסקי, הוא מקפץ משולחן לשולחן מציע יין לכל סועד וגם מסביר כל מה שאפשר על כל יין שרק תרצו. חשוב לא לטעות. למרות דימוי ה-DOOD, מעוז אלונים הוא איש שמבין ביין ובאוכל. ב-1995 הוא הקים את בר היין "ספיישל רזרבד" בחיפה, לפני שנה וחצי הקים את "אלקלעי יין" ברח' בזל בת"א, הוא זה שהביא לארץ את הבירות הצ'כיות סטרופמן ואגנברג, והוא גם האחראי על הפיכת חנויות היין של חינאווי לבר יין בימים נתונים של השבוע. מלבד כל זאת יצא לו גם לקפץ לא מעט במטבחים של מסעדות, מה שאומר שגם לבשל הוא יודע.

היינות שהמקום מציע הם בעיקר יינות ספרדים, איטלקיים וצרפתים. ישנם כמה יינות ישראלים בתפריט, כאלה שאלונים הצליח למצוא בהם את החן. מבורגנדי, למשל, מביא אלונים את היינות של גב' לורואה, יינות של קומה ארמה, מאו קמוזה ועוד. מקטלוניה מוצאים בבסטה יינות של טורס, האחים רינאלדי, האחים ג'קוזה והמבחר באמת אינסופי. גם אוסף היינות המבעבעים שמחזיק המקום מרשים בהחלט וכולל שמות כמו וסטליקו, רינאר, לנסון ועוד. ולמי שאוהב אלכוהול קצת יותר כבד מציעים שם גראפות למיניהן, ערקים מיוחדים, ביטרים כמו יוניקום, שרי יבש וברנדי מקסימים.

תפריט האוכל במקום משתנה כל יום וכאמור מורכב ממרכבים טריים אותם מציע השוק הסמוך. מנות שכן משתדלות לצאת באופן קבוע הן לדוגמה: סינטה כבושה (19 ש"ח), קלמרי פלנצ'ה שנטעם והתגלה כעסיסי ובעל חריפות מדוייקת (29 ש"ח), סלמון כבוש המוגש עם מיונז חזרת שהתגלה גם הוא כטעים וטרי (29 ש"ח) וטרטר בקר על טוסטים (29 ש"ח). ישנן גם מנות גדולות יותר המיועדות ממש לסעודה ומוצעות בעיקר בצהריים. אלו מנות מתחלפות ודוגמה להן הן צלעות הטלה עם פירה ארטישוק ירושלמי (78 ש"ח) או דג דובר סול המגיע בתוספת פולנטה (59 ש"ח).

וידיעה למשכימי קום - פתיחת בקבוקי היין במקום נעשית באופן כזה: בכל יום ובכל רגע מוצעים במקום 25 בקבוקי יין פתוחים למזיגה בכוסות. ל-25 הלקוחות הראשונים, פותחים איזה בקבוק שהם רוצים ומי שבא אחר כך יכול לבחור מהמבחר המחולץ. נגמר בקבוק, פותחים אחד חדש לפי רצונו של הלקוח הבא וכיו'.

להגיע לבאסטה מומלץ ברגל, כי לנהוג אחר כך, סביר להניח שלא תוכלו. ואולי זו הסיבה האמתית ללוקיישן? יחסי שכנות בין האחים שיוכלו לקפוץ ולהגיד שלום אחד לשני בכל מצב שלא יהיו בו? בכל אופן, הבסטה של איתי היא ללא צל של ספק האחות האלגנטית והקצת יותר שפויה של המנזר של ליאור.

מחירי יין: 16-169 ש"ח לכוס יין.
"הבסטה", רח' השומר 4, מדרחוב נחלת בנימין, ת"א. טל': 03-5169234.
שעות פתיחה: 08:00-24:00.