משהו מושחת לשבת - ארוחה חלומית

רק בשבוע שעבר הייתי אופטימית ומלאת גאווה, על כך שאני עובדת במטבח ומביאה עוד פרנסה. לדאבוני, אני מגלה שחלומות לחוד ומציאות לחוד - זה לא הולך חלק כמו שפינטזתי.
בפנטזיה שלי היו לי כוחות עד אין קץ, הסתפקתי בחמש שעות שינה בלילה, כאבי גב מטורפים לא היו חלק מהתפריט ואת התגובות המניפולטיביות של הילדים, לגמרי לא לקחתי בחשבון.

משום מה, היה לי חלום שבו הילדים גאים באמא הטבחית, שיוצאת בערב להכין מעדנים ומביאה כסף הביתה. דמיינתי איך אני משמשת דוגמא לילדיי ומראה להם שחשוב ללכת אחרי הלב ולעשות את מה שאוהבים, למרות הקשיים והמיכשולים בדרך. מתברר שילד בן 5 וילדה בת ½ 7, עדיין לא בשלב של לפרגן לאמא. להיפך. זה השלב שבו הם מביעים את מחאתם, כל אחד בדרכו.

כשאני עובדת, קורה לא מעט שאני אוחזת בנייד שלי ביד מקומחת, ביד שניה שוברת ביצה, טורפת, לשה, מרדדת, ובתוך האוזן שלי, בווליום מטורף, נשמע בליל של צווחות. "תרגעי מתוקה" אני מנסה לשמור על קור רוח, "תסבירי לי שוב יותר לאט, בלי בכי, לא הצלחתי להבין... איפה כואב לך?" הצעיר חוטף לה את הטלפון. עכשיו הוא צווח. " היא חטפה לי, זה שלי.." הוא ממרר בבכי.
אני מנסה לנשום עמוק. אין ברירה אלא לחזור לבצק ולסמוך על המבוגר האחראי שנמצא איתם. לא פשוט.

אבל הנה מגיע לו סוף השבוע. הילדים איתי, אני לא עובדת. זמן איכות. מזמינה כמה חברים לארוחת ערב, פורום אינטימי. מדמיינת לעצמי ערב נעים ונחמד, עם אוכל חגיגי, יין וילדים. כשמגיע הרגע והאורחים כבר פה, הכל מתחרבש. הילדים לא מוכנים לחלוק את אמא עם אף אחד. "בואו לשולחן" אני מנסה לפתות בקול מזמין. אבוד לי. הוא אומר ש"זה אוכל לא טעים". בא לו טוסט עם קטשופ. אחותו בכלל לא מבינה איך אמא מעיזה לשבת עם חברים במטבח ולא להיות איתה לבד בחדר.
"תתחילו לאכול" אני מודיעה לאורחים בטון מאוכזב "אל תחכו לי, רק תשאירו לי יין. הרבה יין". למזלי, הספקתי לצלם עבורכם את רוב האוכל, רגע לפני שהאורחים הסתערו.

6 גזרים קלופים ופרוסים
50 גר' חמאה
כף סוכר חום
קורט קינמון
קורט כמון
¾ כוס מיץ קלמנטינות
כ 100 גר' שזיפים מיובשים מגולענים וחתוכים
מלח
כפית רוטב צ'ילי מתוק (לא חובה)

1. מחממים מחבת ומוסיפים את הסוכר. כשהסוכר נמס מוסיפים את החמאה ובוחשים.

2. מוסיפים את הגזרים ומטגנים עד שהם מבריקים ומקבלים גוון מעט זהוב בשוליים.

3. מוסיפים את שאר המרכיבים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה כחצי שעה, עד שהגזרים רכים. בוחשים מידי פעם.

4. אם נגמרים הנוזלים במהלך הבישול, אפשר להוסיף מעט מים או מיץ קלמנטינות.

1/3 כוס שמן זית
1 ק"ג בשר בקר (שייטל) חתוך לקוביות
150 גר' חזה אווז מעושן חתוך לקוביות (לא חובה)
100 גר' שזיפים מיובשים
4 גזרים קלופים וחתוכים
1 ראש סלרי קלוף וחתוך לקוביות
1 שורש פטרוזיליה קלוף וחתוך
1 קולורבי קלוף וחתוך לקוביות
3 בצלים חתוכים לפרוסות
5 שיני שום שלמות קלופות
2 כוסות יין אדום טעים
2 עלי דפנה
צרור טימין
4 עגבניות חתוכות לקוביות (מי שלא מתעצל כדאי לקלף. מי שמתעצל ישתמש בעגבניות מקופסא)
קופסא קטנה רסק עגבניות
מלח
פלפל שחור גרוס

1. מתבלים את הבקר במלח ופלפל.

2. מחממים בסיר רחב וכבד את השמן. מזהיבים את קוביות הבקר עד שהן משחימות. מוציאים לקערה.

3. לאותו הסיר מוסיפים את הבצל ומזהיבים.

4. מחזירים את הבקר ומסדרים מעליו את כל השורשים.

5. מוסיפים את כל יתר המרכיבים ומביאים לרתיחה.

6. מכסים את הסיר ומבשלים על להבה נמוכה כשעתיים. אם חסרים נוזלים מוסיפים מעט מים רותחים.

סוד הגראטן הוא בחיתוך הדקיק במיוחד. כמה שיותר דק, יותר נפלא.

5 תפוחי אדמה בגודל בינוני (מומלץ מסוג דזירה)
50 גרם חמאה קרה
250 מ"ל שמנת מתוקה (%38 אחוז)
קורט מלח
מלח גס
100 גר' שינקן חתוך לריבועים קטנים (לא חובה אבל מדובר במעדן!)

1. מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

2. קולפים את תפוחי האדמה, חותכים לאורך ואז פורסים דק דק. אפשר במג'ימיקס.

3. משמנים תבנית עגולה בחמאה ומסדרים את הפרוסות בצורת פרח.

4. מערבבים את השמנת המתוקה עם מעט מלח ומי שאוהב, גם שינקן.

5. יוצקים את השמנת על תפוחי האדמה.

6. מגררים על פומפיה גסה את החמאה מעל הגראטן ואופים כ40 דקות, עד ששולי תפוחי האדמה שחומים והשמנת מזהיבה.