מסריח כמה שזה טעים

כשחוזרים הביתה, מדף מוצרי החלב במקרר ניראה בנאלי ומעליב. קוטג', חבילת ריקוטה וגבינת 5% ניראים כמו רוטינה דלה, תפלה ומייאשת אחרי סופשבוע קטן של יין וגבינות בשלות, שמנמנות ובעלות אישיות, בפונדק מצפה רמון. הפונדק, סוג של הזייה ששתולה במרכזה של עיר, במיקום שהוא יותר חברתי מתיירותי, מארח אחת לכמה זמן מיני סופי שבוע עם תוכן, לקהלים מפולחים. האחרון שבהם התקיים בשבוע שעבר, קצת אחרי הקרה הגדולה.

יום שישי בערב. בלובי הפונדק ליד העצים המתפצחים באח, עומדת להתחיל הרצאה על גבינות. קירות הלובי עשויים זכוכית ומהם, במבט פנורמי ניראת מצפה רמון. שקטה, מכונסת, בנייני רכבת אחידים, רחובות נקיים, שיחים גזומים, עבודה טובה של גנן העירייה. אין כמעט אנשים ברחובות. קצת לא נעים לשבת ולשמוע בפרצוף מדושן על גבינות איכות, במרכזה של עיירת פיתוח. עבור ישראלים בכלל מדובר בחוויה קרתנית לא תקינה. עזה חשוכה, מסביב יהום הסהר ואתה עומד לדקדק עכשיו באופי של גורגונזולה?

אבל רן בוק, המרצה, בכלל לא מרגיש מפה. הוא למד בפרנץ' קולינרי אינסטטיוט, עבד כשף במסעדת "דניאל" בניו יורק והיה ממקימי "הגבינרייה" בתל אביב. היום הוא מנכ"ל שותף בחברה שמייבאת לארץ גבינות ובחברת מסחר בינלאומי של קבוצת "טיב טעם" ויש לו חנות גבינות ברמת השרון. את התורה הוא למד מאדי אדלמן, בעל חנות ניו יורקי שמייבא ומוכר גבינות מכל העולם. אדלמן הסכים שבוק ישתלב בעסק ויעזור לו בניהול בתמורה להעברת סודות המקצוע. בוק גם כתב ספר שיצא בהוצאת כתר לפני כארבע שנים – לקסיקון מקיף ומפורט של גבינות ומחלבות בוטיק בישראל. מאד אירופה.

הוא שופע פרטים פיקנטיים מה שנקרא, ומרעיף על הקהל חום כמעט צה"לי. מעודד לשאול שאלות, ומספר גם על הצדדים שישראלים אוהבים לשמוע, כמו על איזה גבינות יבואנים לא משלמים מכס בכלל ומה הטריק. זה כדי שהגברים בקהל, שבערב הראשון גילו פוטנציאל נמנום גדול יותר מזה של הנשים, יישארו איתנו. השליטה שלו בכל מה שקשור לחלב (של כל חיה שהיא) וגבינה בארץ ובעולם גבוהה. ידעתם למשל שרק חלב נאקות מתעכל במהירות גבוהה כמו של חלב אם ושמיוחסות לו תכונות ריפוי מופלאות? גם אם תדעו זה לא יעזור כל כך, כי כמעט ואין חלב נאקות בנמצא בארץ וכשיש הוא לא מפוסטר ומסכן את הצורך. (יש פרופ' מהנגב שיחלוק על זה, אבל גם משרד הבריאות חולק עליו ולכן סגר לו את החווה). הגבינות שבוק מביא לטעימות (נדיבות) הן פנטסטיות וברגע השיא הוא גם מרתיח חלב וחובץ מול המשתתפים גבינה.

הרצאות נוספות במהלך הסופ"ש הן על יין. יש גם פעילויות מאורגנות היטב. קבוצה אחת יוצאת בג'יפ לסיור במכתש וקבוצה שנייה נשארת להרצאה. אחר כך מתחלפים.

המלון עצמו לא מפואר אלא בסיסי ומצוחצח. הבריכה המקורה נהדרת, הצוות חיוני ונמרץ והיחס אישי. פיספסתם את ארוחת הצהריים הקלה? בואו תיקחו מגש לחדר. יש ילדים? קבלו הפעלה קבוצתית של פקידת הקבלה הלבבית. על מטבח המלון חולש השף ואדים שזנח לימודי רפואה בשביל מטבח. הוא מבשל ישראלי עם אוריינטציה מזרחית והארוחות שמשתתפי הסופ"ש צורכים הן בומבסטיות, טעימות מאד וביתיות. אמרתם ממולאים? קבלו 6 סוגים. רוצים מרק עוף? קבלו עם אטריות ביצים מתובלות.

הקהל מפתיע לטובה. לא יפי נפש יהירים מטבעון ומהמושבה הגרמנית, אלא אנשי עמל (לא מלכלך) סימפטיים שהרוויחו את הסופ"ש ביושר. לא טיפוסים מנקרי עיניים ולא יותר מדי ג'יפים בחנייה.

משהו במצפה רמון מרגיש למבקר החטוף כמו ביקור בעיירה מדברית לא מפה (אמריקאית?) שעובדת לפי קצב זמן אחר. בית מרקחת למשל אין והתרופות מגיעות תוך כשבוע משדרות, למעט החיוניות ביותר. טיול בטיילת אלברט שמקיפה את העיר, הכולל צפייה ביעלים שמטיילים ליד הכביש כמו היו חתולי רחוב, הוא הזוי ומקסים. רק לפני יומיים האכלנו אייל גאה אך עצוב שדר בשבי של פינת החי בשיכון בבלי בצפון תל אביב והינה פה האדם והטבע לא הורסים אחד לשני את החיים. בהחלט עדיף.


המבקרים בסופשבוע של גבינות ויין מקבלים בקבוק יין במתנה ואת הספר של רן בוק. המחיר לזוג ל-2 לילות הוא החל מ- 1990 ש' וכולל אירוח על בסיס חצי פנסיון והשתתפות בכל הסדנאות והאירועים.

האירוע הבא של גבינות ויין יתקיים באוקטובר 2008.