שמחה בצהלה

פוקי הוא חתול ג'ינג'י בריון, אימת השכונה ובוודאי אימת מישה, אחיו החורג והצמרי רך הלבב. בעוד מישה מנמנם לו על המיטה, ישן כפיות עם הבעלים או מנשנש משהו בחדר העבודה, פוקי יוצא למסעות הרג וכיבוש. פוקי הוא חתול העולם הגדול. אבל הוא אף פעם לא נעדר ליותר מחצי יום, תמיד חוזר להגן על הטריטוריה הביתית ולהחטיף למישה איזו כאפה על הדרך. עד השבוע שעבר.
בתחילה הגיעו דיווחים מהוססים -פוקי לא חזר כל הלילה, ואחר כך - עוד לילה, ואין סימן. ביום השלישי כוסו העצים ברמת החי"ל בתמונות של חתול ג'ינג'י מסוקס ונאה בעל קולר אדום וארשת פנים זעופה, אך החמ"ל הביתי נותר דומם.

ואז הגיע היום החמישי. התקוות התפוגגו ונותרה רק תוגה. בטח רצחה אותו מכונית מרושעת, או שהחתול השחור הכה אותו למוות. אבל בצהרי היום נשמעה יללה רמה - פוקי חזר. מחצית ממשקלו, שערו ממורטט, וכולו אומר פוסט-טראומה. נכנס הביתה כעוס במיוחד, אכל ומיד יצא אל הגג ודיבר לעצמו כאחוז שיגעון. מאז חלפו כבר שלושה ימים, והחתול לא יוצא את פתח הבית. מתחמם ומתכרבל כאילו השאיר את אישיותו באותו מקום ארור שממנו חזר. יש הטוענים שמן השאול.

לא בכל יום חוזר חתול מן השאול, על אחת כמה וכמה אחד כה כתום ונעים למגע, ולכן לא התעצלתי והרחקתי עד לרמת החי"ל כדי לחזות בו. המעט שיכולתי לעשות הוא לספק לו מעט מזון.

המסעדה שנבחרה היתה פקין צהלה. המאכלים שנבחרו - לאחר מאבק עיקש עם אתר bis10, שסירב להכיר בסיסמת המשתמש שלי - היו לביבות בטטה ברוטב חלב קוקוס (24 שקל), מנת טופו עם אגוזי קשיו ואורז מאודה (47 שקל), מנת נודלס מעושנת עם עוף, בייקון וחזה אווז מעושן (39 שקל) ובננה מטוגנת לקינוח (16 שקל). עד להגעת האוכל התעמתנו עם המחשב, הדי.וי.די ושאר מכשירי האלקטרוניקה שהחליטו להתאחד ולהתמרד, ובדיוק כשהכנענו אותם דפקו בדלת.

עזבנו את הטכנולוגיה, עזבנו את החתולים ונפנינו להתרכז במשימה. הנתון הבולט ביותר במנות שהונחו על השולחן היה גודלן העצום. כל אחת מן המנות העיקריות מילאה קערה ענקית, שיכולה להכיל גם חתול שמן מכורבל אם תחפוץ בכך. החתיכות במנת הטופו היו כה רבות ועצומות, עד שהגענו למסקנה שטופו שלם נטבח עבורה בייסורים, וגם אגוזי הקשיו היו רבים מספור. המנה היתה מוצלחת למדי בעיקר אחרי שדרוג בדמות רוטב חלב הקוקוס שנסחב ממנת הבטטות, שהיו בעצמן חביבות וסופגניתיות. המנה המעושנת, למרות שהיתה חביבה ובהחלט נדיבה בעוף, בבייקון ובחזה האווז, היתה מעט משעממת ורק הבננה המטוגנת איכזבה, שכן היתה בטעם תפוח אדמה.

האכילה הואטה והואטה עד שנעצרה. הלכנו רגע לחדר לבדוק משהו במחשב, וכשחזרנו הבחנו בזנב ג'ינג'י מונף אל על. פוקי, התברר, העדיף דווקא את המנה המעושנת. כנראה התרגל לריח החרוך בשאול.

פקין צהלה. משה סנה 54. טל' 6490737. משלוחים: כל השבוע 12:00~23:30.

שירות: דרך 10 bis, הפעם היה קשה

זמנים: כ-50 דקות

אריזה: כלים משובחים, שלל רטבים ומטליות לחות

בעד: כל מנה מספיקה לאדם ולחתול

נגד: היית מאמין, היית מאמינה - לבננה יש טעם של תפוח אדמה

גישה לנכים: לחלק מהמקום, אך לא לשירותים

תמורה לכסף: יש

שורה תחתונה: מרפא תסמונת פוסט-טראומה