שעת צהריים. אני חותכת מהעבודה והולכת לבקר בעיירה הציורית שכונת שפירא. הבתים החד קומתיים המעוטרים בגרפיטי; שלוליות הביוב המרצדות שעל הכבישים; החתולים מרוטי הפרווה וסתומי העין; הולכי הרגל הצבעוניים בעלי המלבושים סרי הטעם - כל אלה משווים נופך רומנטי ומעוררים תיאבון למאכלים של בני מיעוטים.
בדירתו הקטנה של יובל כבר עומד הקומקום על האש. "תה בדווי או ערבי?", הוא שואל. "ערבי, אם לא קשה לך". אחד מענפיו הירקרקים בהירים של עץ הברכיכטון הסמוך לבניין חודר מן החלון. גשם מתחיל לרדת. תענוג.
אנחנו מחייגים למסעדת דיאלנא, מסעדת קונספט בניחוח מרוקאי, המבטיחה אוכל ביתי אמיתי, ומתעניינים איזה אוכל ביתי אמיתי בישלו שם היום. מן המטבח מוזמנים מרק אפונה (18 שקל), כרוב ממולא (28 שקל), ארטישוק ממולא (28 שקל), וקציצות בשר בתוספת אורז, תפוחי אדמה ושני סלטים - בחרנו טחינה וכרוב (42 שקל). אנו מפנים את השולחן מבעוד מועד ופותחים בקבוק יין אדום, שכן אין כמו שתי כוסות יין בשעת הצהריים.
כעבור זמן לא רב נשמעת דפיקה בדלת. למרבה הצער מדובר בשליח הנושא עמו אוכל לחתולים ושקית חצץ לאחד השכנים. הטעות המרה מתגלה בזמן, ונחסכת מאיתנו ארוחה דשנה של יוקאנובה. כשהשליח שלנו מגיע לבסוף, שוב יוצא השכן. הוא נהיה רעב ורצה לדעת מה הזמנו, אבל לא מתחשק לו אוכל מרוקאי. הוא ניסה להזמין מג'ירף, אבל הם לא הסכימו לבוא. מדוע הג'ירפות ממאנות להגיע לעיירה הציורית שכונת שפירא כנראה לא נדע לעולם. בירכנו את השכן בהצלחה בהמשך דרכו וישבנו אל השולחן.
ריח של עיר אחרת
פצחנו במרק האפונה. הוא היה מצוין. מלא בצל ותפוחי אדמה, ומצויד בקופסת קרוטונים מתובלים מעשה יד. חבל רק שכבר התקרר. חבל עוד יותר שדירתו הקטנה של יובל אינה מכילה מכשירים מחממי מזון. גם שאר המנות היו חמימות מינוס. ואם היינו מרוקאים היינו מתעצבנים ממש. אבל אנחנו לא. מנת קציצות הבשר היתה נדיבה וטעימה, אם כי הקציצות היו טיפה מלוחות מדי. האורז היה צהוב כמו שמש במרוקו ומשופע בחומוסים, תפוחי האדמה שכשכו ברוטב כתמתם ונראו שמחים בחלקם. המנה שהתחבבה עלינו ביותר היתה הארטישוק הממולא - שלוש חתיכות נאות המלוות בתפוחי אדמה ובטטות. המנה שהתחבבה עלינו פחות היתה הכרוב הממולא. אמנם היו שם שתי חתיכות יפות, אך מימיות מדי, כאילו הוצאו מתוך מרק. הכרוב והטחינה היו משביעי רצון. עוד הצטרפה למשלוח שקית מלאה פרוסות לחם לבן טרי.
אחרי שנעלמו טיפות הרוטב מן הצלחות ואחרון הקרוטונים נטבל בטחינה, העלמנו את הראיות אל השקיות החומות והחזרנו את הקומקום לפעולה. הפעם הגיעו מן המטבח קפה שחור מהביל ובננות ואננסים מיובשים שיובל קטף מהתחנה המרכזית. בתום האירוע יצאנו לטייל בשכונה. הקירות המתקלפים בחן; שקיות הזבל הססגוניות הרובצות בפתחי הבתים ככלבים מנומנמים; העובדים הזרים הממהרים למקום עבודתם הנצלני; וריח של גשם. מה עוד אפשר לבקש.
דיאלנא. בן יהודה 89. טל' 5222535. משלוחים: א'- ה' 12:00- 17:00.
בקטנה
שירות: לבבי
זמנים: כ- 50 דקות
אריזה: שלל קופסאות בשלל גדלים
בעד: הארטישוק המתוק
נגד: הכרוב הרטוב
תמורה לכסף: יש
גישה לנכים: גישה יש, שירותים אין
שורה תחתונה: זוהי תחילתה של ידידות מופלאה