שתה אשתה ארבעה בקבוקים

שתיין, מה הוא אומר? מה לכם כי תסתפקו בארבע כוסות, כשאפשר לרוקן ארבעה בקבוקים? ובכן, כנגד ארבעה בקבוקים נדבר היום, אחד תותח, אחד קרחניסט, אחד סטייליסט ואחד חבל על הפאקינג זמן. לחיים!

נתחיל בקרחניסט, מרלו רזרב 2005 מכרם מנרה של רקנאטי. יין עליז ונגיש עם ריח מפתה של פרי בשל ואדמה וגוף בינוני ומעלה. הוא עשוי 85% ענבי מרלו והשאר קברנה סוביניון. הוא התיישן 19 חודשים בחביות אלון צרפתי. יש לו צבע סגול נאה וטעמים של פירות אדומים בהתחלה, ואחר כך של חבית ועץ מתובל. יש בו ירקרקות קלה ועשבונית, עם טאניות מורגשת, מעט עוקצנית אבל טובה. כמו כל היינות של היום, רצוי לפתוח אותו לפחות שעה לפני ההגשה ולתת לו לעמוד במקום ממוזג וקריר. הוא עשיר, אם כי לא מורכב מדי וכמו הרבה יינות של רקנטי, אפשר לשתות אותו עכשיו, למרות שיהיה מעניין לחכות איתו. הטעמים שלו פחות בשלים מהמרלו רזרב של 2004, אבל הוא עדיין יין הדוניסטי. 85 שקלים, טוב מאוד.

אנחנו ממשיכים לסטייליסט, מרלו 2004 "אורטל" של רמת הגולן. הכרם גדלה על טוף וולקני בגובה 800 מטר, והטרואר תורם לייחודיות של היין. מיד בריחרוח ברור שמדובר ביין מרשים, שממש חייבים לחדרר אותו לפני השתיה. ריח של פטל ודובדבנים וצבע ארגמני עושים את החוויה החושית של טרום הטעימה לנעימה ביותר. הוא משדר אלגנטיות, מלא גוף, מורכב ומרוכז. בטעם מושלים שני גוונים עיקריים: דובדבנים ושזיפים, וברקע עשבי תבלין ואדמה, שבאים מהטרואר לפי היקב. יש בו קצת חבית, טאניות וחומציות טובה שישמרו עליו כמה שנים, אולי 7-8. אבל הוא בתחילת הבשלות שלו עכשיו, כך שאפשר לשתות, אם מעדיפים לא לחכות. ביקבי רמת הגולן אומרים ששנת 2004 לא נופלת מ-2003 המעולה. עושה רושם שזה נכון. היין קצת יקר, 150 ש"ח לבקבוק, אבל מתחרה עם יינות אחרים במחירים כאלה בקלות רבה. טוב מאוד פלוס.

התותח שלנו להפעם הוא קברנה סוביניון 2005 של יקב יתיר. זה אולי היקב המדובר ביותר בישראל השנה, בזכות הסנסציה: ציון 93 אצל רוברט פרקר ל"יער יתיר". היינות שהוציא היקב לאחרונה לא מכזיבים. אחרי התיישנות ארוכה ושהיה של שנה בבקבוק, הקברנה של יתיר הוא יין מרשים מאוד, בצבע בורדו כהה. מלבד ניחוחות הפטל והקסיס יש לו גם קצת ריח עור ומשהו אדמתי. הוא שרירי וזקוק להרבה זמן להיפתח בכוס. כשמניחים לו להיפתח, מרגישים מעבר לטעמי הפירות תיבול של פלפל שחור, מנטה, אקליפטוס ואפילו מעט גרפיט וקופסת סיגר. למרות השריריות, יש לו גם גוונים עדינים ופרחוניים, שוב, לא כאלה המורגשים בלגימה ראשונה אלא רק אחרי זמן מה בכוס או בקנקן חדרור. יוכל להתיישן זמן ארוך, ואפילו רצוי, אבל למיטיבי לכת, זה יכול בהחלט ללוות את זבח הפסח. 119 שקלים, ושווה את המחיר. טוב מאוד פלוס.

חבל על הזמן איזה יין עושים ביקב פלם, והסופריורה 2006 החדש לא מכזיב. סירה-קברנה סוביניון, העשוי מ-84% ענבי סירה ומתאים מאוד לחובבי הזן הזה. חדש חדש, לא הרבה זמן בבקבוק ועל המדפים. יין מרוכז ועוצמתי, מזכיר יינות רון, למרות הנטיה האיטלקית המוצהרת של היקב. מאוד מזכיר את ה-2005, עם ניחוח שמפגיז בפרי שחור, עץ מעושן ותבלינים. הטעם מתובל, מרוכז, עשיר ומלא. גם בו יש פירות שחורים ואדומים, פלפל, מעט עשבי תיבול ושוקולדיות. יש לו גוף ליין הזה והוא לא מתבייש בו. הסירה מתאזרח יפה בארץ ומפעם לפעם אני מתרשם יותר ממה שמצליחים להפיק ממנו. כ-100 שקלים לבקבוק, בהחלט מחיר סביר ליין ברמה כזאת. נא לא לטבול את האצבע ביין ולהתיז על השולחן בדצ"כ עד"ש באח"ב.