ולתפארת מדינת ישראל: במבה נוגט

(צ' יח"צ)

איש חכם אמר פעם שהמנצ'יז האולטימטיבי הוא שילוב של מתוק ומלוח. נראה שבחברת אוסם החליטו , לכבוד יום העצמאות, לצ'פר את הציבור המסטול עם אחת ההמצאות הגאוניות והמטרידות של העידן המודרני - "במבה במילוי קרם נוגט".


אנשים בעלי בלוטות טעם מעודנות יגידו לכם שאולי זה טעים, אבל אי אפשר לשרוד יותר מכמה יחידות בודדות מבלי לחטוף משהו שבין בחילה לצרבת. אל תאמינו להם. לפי מדפי המוצר בסופר, זו לא בהלת אורז שתקפה את עם ישראל - זו הבהלה לבמבה נוגט. התינוק המטריד של אסם מעולם לא היה כל כך פופולרי וכל כך צודק.


מדובר כאן בבמבות קטנות ואומללות שחוררו באכזריות ומולאו בנוגט. אבל הקורבן שלהן לא היה לשווא. הו לא. התוצר של האיחוד הטמא בין מלוח למתוק, בין במבה לנוגט, הוא מוצר גאוני שפונה לשני קהלי יעד בצורה שווה, ובאופן לא מפתיע, מדובר בשני קהלי היעד הבסיסיים של הבמבה המקורי.


לילדים, במבה ממולא נוגט הוא הברקה. איש לא יוכל לטעון שזה בריא להם, וזה יתרון גדול. וכש-60 גרם שווים 300 קלוריות. וכמובן, קהל היעד הלא רשמי של המוצר הוא הסטלנים. המנצ'יז האולטימטיבי הוא פיצה. ובעת ובעונה אחת, המנצ'יז האולטימטיבי הוא שוקולד. אבל אם תשימו שוקולד על הפיצה, יש סיכוי לא רע שתקיאו, וזה יהיה עצוב. במבה במילוי קרם נוגט הוא שוקולד על פיצה, במובן הטוב ביותר האפשרי.

להוסיף לבמבה נוגט זה כמו להוסיף לבר רפאלי 300cc בכל שד. למה? למה זה טוב? זה היה מושלם קודם, אז מי צריך את זה? אני אגיד לכם מי - אנשים שאוהבים את זה מוגזם. חמאת בוטנים היא ממרח שמשחק על המתוק והמלוח יחד, מה שיוצר טעם כל כך דומיננטי, שכל תוספת עליו היא מסוכנת. ונוגט – אותו נוזל צמיגי שעשוי מסוכר, מדבש, מקקאו ומסוגי אגוזים קלויים – גם כאן מדובר בטעם שלא משאיר מקום לטעמים אחרים, בטח לא לחמאת בוטנים. ההכלאה בין השניים מולידה תחושת מתיקות וכובד כה קשה, עד שאפשר ממש לחוש את האינסולין נכנס ללחץ בשעת הביס.


אני מודה - מעולם לא חיבבתי את השילוב הבוטנימי-שוקולדי כלל וכלל. זה פשוט יותר מדי. זה כמו לשתות שוקו בזמן שאוכלים קינוח שוקולדי וכמו לשתות קולה תוך כדי ליקוק דבש – לא טעים לי וכמעט אלים כלפי החך.


מעבר לזה, במחיר של 506 קלוריות ל-100 גרם יש כל כך הרבה דברים שוקולדיים אחרים שעדיף לי להכניס לפה (החל משוקולד פרה עם סוכריות קופצות ועד ללינדט 75% מוצקי קקאו).


ממש כמו חגיגות יום העצמאות ה-60 המוגזמות, המגוחכות והיקרות, שעבורן נולדה הגירסה הזו של החטיף האהוב, כך גם המהדורה החגיגית שלו, (חמישה שקלים ועשר אגורות החבילה), שאלוהים יודע למה הושקעו בה כל כך הרבה כסף, זמן ומאמץ. רוחמה אברהם בלילא מעולם לא דמתה יותר לתינוק של במבה.