אז על מה עבדו בנסטלה כל החורף? מארזי הגלידות המשפחתיות עברו מתיחת פנים עצבנית, הוחלפו באריזות מעוצבות ומושקעות ומחקו לחלוטין את מותג לה קרמריה. כל טעמי הגלידות עברו שיפוץ כלשהו של טעמים ומרקמים: טעם הוניל גורמה למשל הפך קצת סר טעם ולא השאיר נוכחות ונילית רצינית. לקולקציה נוספו גם נוספו טעמים חדשים (ישנים) כמו פונטש-בננה שהעיף אותי ברגע לקופסאות הקרטון הישנות אבל מרקמו היה טוב יותר ושמנתי ולא השאיר את טעמי הלוואי המוכרים שהיו במארז המרובע הישן.
שוקו בננה - לא מה שחשבתם
בתחום הגלידות האישיות נרשמה הצלחה חלקית: לשלגוני NOKOUT, עיוותו טיפה את הצורה והוסיפו שני טעמים חדשים: וניל גורמה, שהיה אמנם בטעם וניל אבל לא הייתי קוראת לו גורמה, כי שוב- טעמי הוניל לא היו מספיק דומיננטיים, ובננה פקאן שהיה אפשר לדמיין אותו כשלגון השוקו-בננה העתיק והדביק אבל הכיל בננה אמיתית ואגוזי פקאן סיני מתפצחים ומתוקים בדיוק במידה. כבוד!
עוד נטעמו- סנדביץ' וניל פליק שניסה להתחקות אחר הקסטה (שוב חזרה לנוסטלגיה) ולדחוס גלידת וניל עם שבבי שוקולד בין ביסקוויטים בטעם שוקולד. הגלידה היתה מצוינת, אך הביסקוויט מעט קשה אבל גם שוקולדי וטעים. אני את הקסטה שלי, לא אחליף בחיים בזו. גם, טילון שוקו וניל שהיה, כמו כל טילון בשני טעמים סתמי - אבל שודרג בכדורי שוקולד חלב ולבן שהונחו בחלקו העליון של הגביע. חביב. לא יותר.
לחטיפי ה- DIBS המוכרים שהגיעו לארץ שנה שעברה, נוסף טעם של מילוי שוקולד שהיה חביב ונחטף במהירות מהקופסא.
מוצרי הילדים גם הם התרחבו ולחמשושים מקרח, נוסף גם גם אח בגרסה חלבית בטעמי שוקו ווניל.