משהו מושחת לשבת: סלט קייצי

לא יצאתי מהמטבח כמעט כל סוף השבוע. ביום ראשון התקיימה במסעדה תחרות סלטים ואני הייתי נחושה לזכות במקום הראשון. החלטתי להיכנס לפרוייקט הזה בכל הכח.

כל מי שמכיר אותי יודע שסלט, זה משהו שתמיד נעדר מהארוחה. משהו שתמיד חסר לסועדים. אולי מהסיבה שאני פריקית של בצקים ופחמימות, ירקות לצערי (באמת לצערי) הם משהו שאני לא מצויה בו בכלל וכל עניין הוינגרט זה משהו שבכלל זר לי.

אבל זו היתה התחרות. סלטים. לא נותר אלא להתמודד עם זה ולצאת מזה הכי גדולה שאפשר. בניגוד לגישה ההססנית וחסרת הביטחון שטיפחתי עם השנים, שאגב, לא ממש קידמה אותי, נקטתי הפעם בגישה הפוכה. ידעתי בוודאות שאני אעשה הכל, בצורה הכי רצינית שאפשר, בלי לחפף ולעגל פינות. הכל יהיה הכי מושקע וכל מרכיב בסלט יקבל טיפול יסודי, עד אשר יגיע לשלמות.

הלילה שבין שישי לשבת היה חם ולח. לא נמצא שום קורבן שיבוא לבדר אותי במטבח הקטן והלוהט. התנור עבד בלי הפסקה והמאוורר עזר כמו כוסות רוח למת. הנגלה הראשונה של העגבניות התייבשה יתר על המידה, החצילים יצאו מלוחים מידי והפסטו היה מר מידי. באורח מפתיע ביותר, וכנגד כל הסיכויים, הצלחתי לא להתייאש. תבניות שלמות רוקנו על כל תכולתן לפח ומיד התמלאו בתכולה חדשה. גם ערימות הכלים שנערמו שוב ושוב בכיור הקטנטן לא שברו אותי. כשהתוצאות הגיעו לרמה משביעת רצון הבנתי שעדיין לא לגמרי ברור איך בדיוק כל המרכיבים, גם אם הם נהדרים כל אחד לכשעצמו, הולכים להתחבר ולתפקד יחד כסלט. דבר אחד היה ברור: זה הולך להיות סלט טעים. לא סתם טעים, הכי הכי טעים.

ביום שאחרי התחרות, הרגשתי סוג של דיכדוך ונפילת מתח עצומה. ראיתי בתחרות מנות יפות ומושקעות, ממש עוצרות נשימה. 99% מהביטחון שהיה לי לפני, מת לגמרי. ובכל זאת, כשנכנסתי למטבח, קיבלו אותי במחיאות כפיים. בחרתי להגיש לכם שלושה מהמרכיבים שכיכבו בסלט שלי, כי כל מרכיב, הוא עולם בפני עצמו ואפשר לחבר אותו לכל דבר או סתם לאכול ככה, על לחם.

ניסיתי להשתמש ביוגורט כבשים, עזים, באפלו ובקר. עם יוגורט כבשים מתקבל טעם עז יותר וזה של הבאפלו נותן תוצאה מעודנת. כל אחד לפי טעמו. לגבי המרקם - ככל שתשאירו את היוגורט בחיתול לזמן ממושך יותר, כך תתקבל תוצאה נוקשה יותר.

חיתול כותנה
1 ליטר יוגורט (עזים / כבשים / באפלו / בקר)
1 גביע שמנת חמוצה
כפית מלח (או יותר, לפי הטעם)

ההכנה:

1. מערבבים את כל המרכיבים. טועמים ומתקנים תיבול.

2. מעבירים לבד חיתול ותולים מעל הכיור למשך יממה אחת.

3. מעבירים לכלי אטום ושומרים במקרר.

גיוונים:

אפשר לתבל את התערובת בקצח, שומשום, זעתר, שום קלוי או כל עשב תבלין אחר שאוהבים.

עגבניות שרי אדומות או צהובות או תמר (מכל סוג יתקבל טעם שונה, מומלץ לנסות את כולם)
מלח
פלפל שחור גרוס
סוכר חום
טימין טרי (או אורגנו או זעתר)
שמן זית
שיני שום שלמות בקליפתן

1. שמים את העגבניות בקערה גדולה ויוצקים מים רותחים.

2. משהים לחמש דקות ומסירים את הקליפה.

3. מחממים תנור לחום של 100 מעלות.

4. מסדרים את העגבניות על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה.

5. מזלפים שמן זית

6. זורים מלח, סוכר, פלפל שחור גרוס וכל עשב תבלין שאוהבים.

7. אופים כ7 שעות. לאחר 5 שעות אפיה, מוסיפים את שיני השום.

• את העגבניות אפשר לאכול ככה סתם, על לחם, אפשר להוסיף אותן לאורז לבן, לקוסקוס, להקפיץ עם פסטה, חזה עוף ובעצם, עם כל דבר.

• אפשר לטחון אותן לממרח משגע.

• את תכולת שיני השום טעים למרוח על לחם טרי או להוסיף לממרח העגבניות.

חציל בלאדי קלוף וחתוך לקוביות
מעט מלח (להיזהר לא להגזים עם המלח. תמיד אפשר להוסיף אחרי שמוכן)
כף דבש
4 כפות שמן זית

1. מחממים תנור לחום של 220 מעלות.

2. מערבבים בקערה את שמן הזית, המלח והדבש.

3. מוסיפים את החצילים ומערבבים עם הידים עד שכל הקוביות מצופות.

4. קולים בתנור 20-30 דקות ומידי פעם מערבבים, עד שכל הקוביות זהובות וצלוייות בשוליים.

• אפשר להכין מזה סלט עם הרבה פטרוזיליה, בצל קצוץ ועגבניות טריות

• אפשר להוסיף לפסטה, אורז, קוסקוס וכו'.

•נהדר להניח ערמת חצילים כאלה על טחינה במרקם סמיך (ככה אני אוהבת את הטחינה שלי).