אצלי הכל בסדר

המשלוח מהסניף התל אביבי של מסעדת סימה סיפק סלטים מופלאים, פיתות אלוהיות ומנות טעימות אך סטנדרטיות. בסך הכל: בסדר גמור

קליה מור
02/07/2008

אם יש משהו קורע לב, זה סיפורי ילדות האשכנז של עידו, שהיתה מלאת מאכלים דלוחים, פושרים ואפרפרים. לפיכך לא פלא שהפך לגבר הנוהה אחר נשים שמוצאן מארצות האסלאם השונות, שגון עורן כהה וחזן שופע. שעת ארוחת הצהריים בפתח ואני מזמינה את עידו לחלוק איתי ארוחה דשנה וביתית ממסעדת סימה, האחות התל אביבית הגדולה של הסטקייה המיתולוגית בשוק מחנה יהודה הירושלמי, ביודעי כי קל להשביע את רצונו בתחום. ככה זה כשנקודת הייחוס שלך היא עוף מכובס.

אני בוחרת בשלוש מנות עיקריות: טורשנה, שהיא מנת קציצות מטוגנות ברוטב עגבניות, משמשים וצימוקים המוגשת עם אורז, סנייה, כלומר בשר בקר טחון עם צנוברים, עגבניות וטחינה, בלוויית פירה ואושפלאו, שהוא אורז בוכרי ובו שישליק הודו, גזר, חמוציות וצנוברים (42 שקל המנה). עד שמגיע האוכל אני מתקינה לנו משקה שהמצאתי בעצמי - אפלטוניק. מדובר בסירופ תפוחים הנמהל במי טוניק מבעבעים וקרים. שוס. את ההמתנה מייסרת הקיבות של 50 הדקות אנחנו מעבירים, איך לא, בסיפורי הילדות של עידו.

עוד בוואלה!

באנו לחגוג באשקלון עם מסעדת כולנו

בשיתוף ZAP rest

נסו ותיהנו

"על כל דבר היתה מכריזה אמי שהוא 'בסדר גמור!'", מספר עידו. בגיל חמש הוא נרשם לחוג הקראטה השכונתי. כל הילדים הגיעו לשיעור הראשון מצוידים בחליפות הקראטה ומלופפים בחגורה הלבנה. רק את עידו המסכן הלבישו בפיג'מה לבנה, ואת מקומה של החגורה מילאה גאזה שאמו גזרה. "כל הילדים הרביצו לי", הוא אומר, "אבל היא רק אמרה, 'זה בסדר גמור!'".

סיפור שני עם מוטיב ה"בסדר גמור" התרחש בחג שמחת תורה. כשכל הילדים יצאו לרחוב עם דגלים שעליהם תקוע תפוח עץ עם נר, קיבלו הוא ואחיו הקטן דגלים שלראשם תפוחי אדמה. "זה בסדר גמור!", אמרה להם אמא, "התפוח שם בסך הכל כדי לשים את הנר. זה לא משנה איזה תפוח זה".

בעודי מתפתלת מצחוק על הרצפה הגיע השליח. מן השקית החומה הוצאו במפתיע אלפי סלטים קטנטנים ומלבבים. סלט קולסלאו, וסלק, ועדשים עם כוסברה, וגזר, ובטטה, וחצילים בטחינה, וחצילים מטוגנים בעגבניות. עוד הוצאה שקית נייר ובה שלוש פיתות חמות, תפוחות ורכות כמו שמיכת פוך. עיניו של עידו נצצו בשמחה, והמשיכו לנצוץ במשך כל הארוחה. מזל שאני כאן כדי לשים מזון בפרופורציות.

אז ככה, הסלטים אכן היו מופלאים, בעיקר שני סוגי החצילים, והפיתות היו לא פחות מאלוהיות. המנות העיקריות היו טעימות, אבל סטנדרטיות, וגם לא גדולות בכלל. האושפלאו לא היה ממש בוכרי באופיו (ואני אומרת את זה כחצי בוכרית, כן?), הוא היה נעים, רכרוכי ועדין מדי, קצת פולני, אם יורשה לי (ואני אומרת את זה כחצי פולנייה, כן?). הקציצות היו נחמדות ותו לא, מונחות ברוטב עגבניות חסר ייחוד. הן אמנם צוותו למשמשים ולצימוקים, אך לא ספגו את טעמם. הסנייה היתה טרייה ועגלגלה, אך סבלה גם היא מחולשה כללית. "מה, אתה לא שם לב שזה נחמד אבל לא מעורר התפעלות?", אני דורשת לדעת. עידו מכווץ את גבותיו בזעף ועונה, "זה בסדר גמור!".

סימה. הארבעה 24. טל' 6246644. משלוחים: א'-ה' 12:00- 23:00, ו' 12:00- 16:00.

בקטנה

זמנים: כ-50 דקות

שירות: אדיב ונעים

אריזה: קופסאות פלסטיק מתוקות בכל הגדלים והצורות

בעד: סלטים מלאכיים ופיתות שמימיות

נגד: סטנדרטי מדי

תמורה לכסף: בסך הכל כן

שורה תחתונה: זה בסדר גמור!

  • טייק אווי
  • סימה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully