אני אוהב משמשים. מאוד אוהב משמשים. בשל עונתם הקצרה, כל יום שיש בשוק דוכנים עמוסים משמשים צהובים עד כתומים הוא חגיגה. יש יום אחד בשנה שבו השוק כולו מוצף מהפרי הקטיפתי הזה. יום כזה בדיוק הביא את המקרר שלי לפיצוץ אוכלוסין של משמשים.
מה עושים עם כל כך הרבה משמשים? ריבה. טרחתי, הכנתי ונשאלת השאלה: היה כדאי?
לעשות
שקלים: קילו משמשים, קילו סוכר, לימון אחד = 15 ש'
זיעה: שעה בשוק, שעה וחצי במטבח, חצי שעה של עיקור הצנצנות = 3 שעות
תוצאה: צנצנת גדולה (קילו בערך) של ריבה טעימה, והרבה הרמות גבה: "אתה הכנת? בשביל מה אתה צריך את כל הבלאגן הזה?"
אל תפספס
לקנות
שקלים: כ-16 ש' עבור 330 גר' של ריבה 100% פרי, (יש גם ריבות זולות יותר, תלוי כמה איכות וכמה סוכר אתם רוצים בריבה שלכם)
זיעה: חצי שעה גג, לא כולל התור בסופר ביום שישי
תוצאה: ריבה שגם היא תיגמר מתישהו
פסק דין
להכין ריבה זו חוויה, ככה לפחות הבטיחה סבתא. חוויה כזו מספיקה לי פעם בשנה, וגם אז אני מבטיח להתלבט. יש היום הרבה מאוד סוגים של ריבות איכותיות, מבוססות 100% פרי, חלקן אף ללא סוכר כלל וללא ממתיקים שמשאירים טעם לוואי. הן גם לא יקרות במיוחד.
פסק הדין: המשמשים חרבו לי ת'חיים. לקנות!
מה פסק הדין שלכם? הצביעו והשפיעו - לעשות או לקנות ריבה?