בסיסי אבל יעיל: תפריט החתונה של "קייטרינג אורלי"

מנחת עין ורד שבשרון היה "הקבוע" שלי בשנה שעברה, וזו החתונה השלישית שלי כאן. הפעם זו משפחה. אמנם משפחה רחוקה וליתר דיוק- בן הדוד של אבא של חבר שלי. רחוק? גם אני חושבת, גם המיקום הגיאוגרפי וגם הקרבה לזוג, אבל בכל זאת, לא נראה את פנינו ונעשה נחת לדודות?

זו היתה גם סיבה מצוינת לבילוי טרום לידה. החברה הטובה שלי בהריון מתקדם. נסו אתם להתגלגל על דשא עם בטן הריונית באמצע הקיץ. החלטנו להעביר את החתונה הזו בישיבה, טועמות את האוכל ולא בריקודים מטורפים על הרחבה. היה שווה.

קייטרינג אורלי הוקם לפני 8 שנים ע"י אורלי מזרחי ובעלה מוטי. אורלי התחילה את דרכה בלימודי בישול בתדמור עוד כשהיתה בתיכון. את הצעדים הראשונים בדרך לקייטרינג עשתה כשהתחילה למכור פשטידות ואוכל ביתי והשאר היסטוריה. קייטרינג אורלי עורך ארועים למינימום 100 איש ומקסימום 800, אם מדובר בחתונה או 3000 איש לארועים של חברות. המחיר למנה נע סביב 170 שקל.

אחרי שני שלומים מהירים ונשיקה עם הדודות התפניתי לביס הראשון שירגיע את הבטן. במבט מהיר, תפס את עיני טאבון-על שהוציא פוקצ'ות ריחניות וחמות. מנסיון עבר כואב, של שאריות אורגנו בין השיניים ולאחריו חיוך גומתי אל הדודה, בחרתי את הפוקצ'ה שלי בדקדוק.

הפוקאצ'ה היא פתרון טוב לתקרובת בקבלת הפנים. צריך למלא את הבטן בבצק ושומן שיספגו את האלכוהול, שצפוי להגיע מיד אחרי שתישבר הכוס. ואין כמו פחמימה חמימה לספק את הסחורה. אבל צריך גם להזהר מהפוקאצ'ות: טעמתי שלוש מהן, עובדה שהיתה עלולה לגרום למישהו קצת פחות גרגרן להיות שבע להמשך הערב, אך למזלי עונת החתונות רק מגדילה את הקיבולת. לפניכם הממצאים: פוקצ'ת הבשר היתה מיותרת, הבשר לא תובל כמו שצריך והיה מעט יבשושי ומשעמם. הפוקצ'ות הבאות, בליווי ירקות קלויים (אחת בטטה והשניה חצילים) היתה מצוינת ומדויקת בכמות הירקות, בבצק הדק והפריך וכמות התבלינים. לא נותרו עקבות אורגנו בשיניים.

הגישו גם כנפי עוף שסבלו מעודף עצמות – בעיה לאורחים שעומדים בחתונה במיטב בגדיהם. וצלוחית קטנה של אטריות מוקפצות עם ירקות ובשר אנטריקוט. שילוב כושל של מרכיבים ראויים. מזל שהמנה היתה קטנה כל כך.

הגענו לשלב העיקריות. עשר דקות אחרי שנפתחו המזנונים ובעודי חופנת כף סלט פסטה, בדרכי אל האורז הלבן, סוגר המלצר את העמדה ושולח אותי, בצלחת חצי ריקה אל עבר המזנונים בצידו השני של האולם. הם היו ריקים, ולא נאלצתי לעמוד בתור אחרי ההיא עם עשרות השאלות ("כמה זמן אתם עושים את הבשר? אצלי הנתח יוצא בדיוק כזה. משהו") ואולי הכמות המועטה של האנשים גרמה לסגירת המזנונים.

ההריונית שאיתי מעט התעצבנה על הסיבוב שגרמו לה לעשות אבל מיד התנחמה בפרגיות המצוינות שהיו רכות, עסיסיות ומתובלות בעדינות. על הבשר המצוין שמעתי מאנשי השולחן שאמרו לי שלא כדאי לפספס. הייתי קצת סקפטית כי באמת גוש בשר בחתונה אף פעם לא נראה לי יותר מדי מבטיח. הבשר היה רך וטעים, מומלח במידה ולא נתן הרגשה של קרש גיהוץ חם, תחושה מוכרת למי שניסה בשר בחתונות.

כל כך חיפשתי לחם. ישבתי עם נתח בשר מרוכך וסלט חסות פשוט ולא מרגש וחיפשתי דרך להספיג את ערבוב הרטבים אל פרוסת לחם עבה. פשוט לא מצאתי. אולי מפאת גודל האולם (וזה לא תירוץ) או החושך שבגן המרוחק (גם לא תירוץ וגם קצת משמים) איבדתי את עמדת ה -פרוס לעצמך לחם בכמות לכל השולחן- ונותרתי עם רוטב שזועק לניגוב. פיציתי את עצמי בסלט פסטה עם עגבניות מיובשות ותרד שהיה עסיסי, מלא עלים ומתובל בהרבה פלפל שחור. במילה אחת- מוצלח.

ההריונית רצתה כבר ללכת, והקינוחים אחרו להגיע. בכל זאת, ליד עמדת הקפה נחו שתי צנצנות עוגיות שניסיתי: ביסקוטי שהיו קצת רכות ונדמה ששכחו אותם בשלב הייבוש השני וקוביות בראוניז דחוסות משוקולד מריר ומצוין, לא בכינו על החלב שלא נשך לתוכו. מזל שהשולחנות היו מעוטרים בכמות דובדבנים שלא היתה מאכזבת מטע ברמת הגולן. חיסלנו את כולם.

ביציאה פגשתי את הלחם. הוא היה רחוק ועמד מסכן וספוג בטל של ערב מאוחר ולח. אני מאמינה שגם אם הייתי מגיעה אליו קודם, הייתי מתעצבנת. על פחמימות לא מתפשרים. אם לסכם את החוויה: האוכל בסיסי מאוד, אך מטופל בצורה מציינת ונראה שאורלי לא מתפשרת כשזה נוגע לחומרי הגלם.

קייטרינג אורלי- טעמים מן הטבע. מוטי: 052-8066630

בתפקיד הרבע עוף: בשר אסאדו רך ומדמם

עומסי תנועה: למה סגרתם לי את הדלת בפנים?

אל תוותרו על: הפוקצ'ה בהתחלה

כיסוי לצ'ק: נחמד לפעמים לאכול אוכל פשוט, מדויק, בלי התחכמויות

וטיפ לסיום: בעמדת הבר ישנם תמיד קיסמים, קחו כמה שיספיקו לכם לכל הערב. שלא יהיו מקרים של חיוכים ירוקים.