אין כמו ריח של עוגת שמרים שוקולד. כזו חמימה, מהפנטת את האף, מלהיטה את הלשון וממתיקה כל קפה מר. כבר שנים אני מתרוצצת בחיפוש מתמיד אחר עוגת השמרים האולטימטיבית. כשהייתי מסתובבת באיזור השרון, הייתי נכנסת לבית קפה שהרס אותי עם עוגות השמרים שלו בשישי בבוקר, אבל כבר שנתיים כמעט שעוגת השמרים שלי היא לא רחוק מהבית, מרחק נסיעה באופניים. במקביל, אני מחפשת את המתכון המושלם: מוסיפה שוקולד או ביצים, חמאה או שמנת מתוקה. בכל מקרה, אין כמעט שבוע שאין אצלי עוגת שמרים שוקולד על השיש.
לעשות
בדרך כלל אני מכינה 2 עוגות. אחת מתחסלת והשניה מתחלקת בין המשפחה לבין מי שבא לי לפנק באותו שבוע.
שקלים: חצי קילו קמח- (קמח לחם מועשר של שטיבל) 5 שקל , 25 גר' שמרית- 1.30 שקל, 100 גר' חמאה- 3.4 שקל, 100 גר' שוקולד מריר- 6-17 שקל(תלוי באיכות השוקולד), חצי צנצנת ממרח שוקולד, 10- 7 שקל, 120 מ"ל שמנת מתוקה- 2.70 שקל, 4 ביצים 3.5 שקל 100 גר' סוכר- 1 שקל, כפית מלח, 2 תבניות חד פעמיות- 1 שקל (בקניה מרוכזת בשוק). סה"כ- 46.7- 30.7 שקל ל- 2 עוגות.
זיעה: עשר דקות בסופר, רבע שעה לישה ראשונית, לילה שלם במקרר להתפחה, חצי שעה רידוד, מריחה וקיפול.
תוצאה: הרבה זמן (לפחות 12 שעות) עבר מהרגע שרציתי עוגה אבל לבסוף: שתי עוגות חמימות וריחניות שהנפיקו קולות שמחה מהטועמים אותן אפילו יומיים אחרי.
עוד בוואלה!
קניה
שקלים: 34 ש' בקונדיטוריה המועדפת עליי. 24 ש' במאפיה פשוטה
זיעה: דיווש של רבע שעה באופניים. מקסימום 2 דקות בתור.
תוצאה: עוגת שמרים ברמה גבוהה, דחוסה בשוקולד, עשירה בחמאה ובעלת בצק רך ותפוח. לא נשאר ממנה שום מעשר למישהו מהמשפחה.
פסק דין
לנסוע לקנות עוגת שמרים יקרה פעם בכמה חודשים זה לגיטימי, במיוחד לאור העובדה שכמות השוקולד שבה מדויקת להפליא וקניית העוגה לא מלווה בלחץ המתמיד של "יתפחו לי השמרים או לא", למרות שהם תמיד תופחים. מצד שני אני אוהבת ללוש, זו מן מחלה שאי אפשר לעצור אותה והיא פורצת בערך כל יום חמישי או מדי פעם שיש לי שמרים במקרר.
פסק הדין: האהבה ללישה מנצחת את הכל. אני מכינה.