משהו מושחת לשבת: ארטיק תותי פרוטי

יום חמישי. אני כבר מריחה את סוף השבוע. הם נוסעים עם אבא לצפון. אני, מבסוטה לאללה. יש לי חופש מהחופש (הגדול כמובן). אני אופטימית ומלאת שמחת חיים. כלום לא יכול לקלקל לי את הרגשת החופש הממשמשת ובאה.

האיש מחברת החשמל (להלן: "המנתק") מתקשר כמו תמיד לעשות לי השכמה בשבע וחצי בבוקר: "שוב החשבון לא שולם. הניתוק בדרך" הוא מזהיר אותי בטון מונוטוני שלא ברור אם הוא מיואש ממני, מזה שאין לו כוח לבוא לנתק, או מרשימת הטלפונים הארוכה שעוד מצפה לו. "תעצור את הניתוק, אני כבר הולכת לבנק לשלם" אני מבטיחה לו בקול של ילדה טובה וממושמעת. "כן כן, עוד היום. דבר ראשון על הבוקר. מבטיחה".

מזל שהמנתק הנחמד העיר אותי בזמן, לפחות לא נאחר היום לקייטנה של הצעיר. אחרי כמה בירוקרטיות שלא ניתן היה בשום אופן להתחמק מהן, אני חוזרת הביתה, מזיעה ומותשת, אך עדיין, מרוצה. מחר יש חופש מהחופש וכלום לא יקלקל לי.

גם לא הצלצול ההיסטרי בדלת שכמעט גרם לי להתקף לב . "מי זה?" אני שואלת בקול מופתע והלב שלי דופק חזק חזק. "דנה מלמד? עיריית ת"א" עונה הקול מאחורי הדלת. אני כבר מדמיינת את כל כוחות הביטחון שוודאי באו לקחת אותי למאסר עולם, מכוונים אלי את נשקם.

במקומם עומד שם בחור נחמד עם חשבון ארנונה. אמנם חשבון מכובד, בצבע אדום, אבל כולה חשבון. "השם שלך מוכר לי.. את שחקנית?" הוא שואל בחיוך. "רוצה חתימה?" חשבתי שאולי זה יעזור במשהו עם החשבון.. "כן. את יכולה לחתום על הצ'ק". ביקשתי שיחלק לי למיליון תשלומים והוא, בתמורה לארטיק/קרטיב תוצרת בית, השיג אישור מיוחד מהבוס שלו בעירייה.

הנה הברקה מרעננת לקיץ, שגורמת לכל מי שטועם אותה לחיוך מרענן, החל מילדים בחופשה ועד לגובים של העירייה.

זאת למעשה גרסה ביתית בהשראת שלגון תותי פרוטי, הארטיק האהוב עלי מכל. שילוב של קרטיב פירות וארטיק וניל. אפשר להכין אותם בנפרד, אבל הכי כיף לחבר ביחד. אם יש ילדים, כדאי להכין בפורמט של קרטיב בכוסיות קטנות עם מקל. אפשרות נוספת היא להקפיא בתבניות קרח או כל תבנית סיליקון שיש.

קרטיב פירות:

500 גר' פרי טרי (שזיפים / אגסים / נקטרינות)
100 גר' סוכר
1/3 כוס מיץ לימון טרי
1 כוס מים
גרגרים מ1/2 מקל וניל (לא חובה)

1. מקלפים את הפירות ושמים בסיר יחד עם שאר המרכיבים.

2. מביאים לרתיחה ומעבירים ללהבה נמוכה.

3. מבשלים עד ריכוך ובוחשים מידי פעם בכף עץ.

4. מורידים מהאש ומצננים.

5. טוחנים במעבד מזון עד לקבלת מחית חלקה.

6. יוצקים לכוסות או לתבניות סיליקון המיועדות לקרח. אם רוצים להוסיף שכבת וניל, ממלאים רק עד מחצית הגובה. אם אוכלים ככה, ממלאים עד הסוף.

7. מכניסים למקפיא למספר שעות. אפשר לתקוע במרכז מקל של קרטיב.

250 מ"ל חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה
תכולה של מקל וניל (חוצים לאורך ובעזרת חד של סכין מרוקנים את הגרגרים)
5 חלמונים
70 גר' אבקת סוכר

1. מרתיחים את החלב, השמנת והוניל.

2. טורפים בעדינות (לא במיקסר!) את החלמונים עם אבקת הסוכר.

3. מוסיפים מעט מהחלב החם לתערובת החלמונים, תוך כדי בחישה בכף עץ, בכדי להשוות טמפרטורה. מוסיפים בהדרגה את כל החלב וממשיכים לערבב כל הזמן.

4. מעבירים את התערובת לסיר נקי וממשיכים לערבב ללא הפסקה עם כף עץ (לא מטרפה!) עד שהתערובת מסמיכה. יודעים שהקרם מוכן כאשר טובלים כף עץ בתערובת ומעבירים אצבע לאורך הכף. אם הפס שמתקבל נקי, הקרם מוכן.

5. מורידים מהאש, מצננים ומוזגים על הקרטיב הקפוא.

6. מחזירים למקפיא עד שהכל קפוא.