משהו מושחת לשבת: קיגל

אני מודה שסבלנות זה לא הצד החזק שלי. ולא, אני לא גאה בזה בכלל. אני לומדת, לעיתים בדרך הקשה, את גודל חשיבותה של הסבלנות.

מושגים כמו "לאט לאט" או "על אש קטנה" היו עד לא מזמן זרים לי לחלוטין. כאשר התחלתי משהו, רציתי מיד לראות את התוצאה. אם צריך לחכות 10 דקות כדי שהדבק יתייבש, אני מחכה 2 דקות וזה נדבק גם ככה. אבל מסתבר שזה לא מחזיק לאורך זמן. אם צריך לחכות לאוטובוס, אני עולה על מונית, שעולה פי מיליון יותר מאוטובוס. בהמשך, כשהאוטובוס עוקף את המונית, אני מבינה שהוא הגיע שתי שניות אחרי שעליתי למונית. כזאת אני, אוהבת לקצר תהליכים כדי להגיע ליעד כמה שיותר מהר.

במטבח, חוסר סבלנות עלול לעיתים להוות בעיה. בסוף השבוע האחרון, קיבלתי שיעור מצוין בסבלנות, לאחר שהרסתי בזה אחר זה, כמעט כל דבר שהכנתי ובכך שילמתי מחיר יקר, שבא לידי ביטוי בעבודה וחומרי גלם שהלכו לפח, אך גרוע מזה, בעגמת נפש של הילדים.

זה התחיל כששרפתי את הריבה שהילדים כבר השתוקקו לטעום, לאחר ששקלו בעצמם פירות וסוכר וכבר היו גאים בריבה הראשונה שהכינו לבד. משהו (חוסר סבלנות כנראה) גרם לי להגביר את הלהבה כדי לזרז את התהליך וזהו בדיוק הרגע שהיה לה חם מידי והיא מתה. שיא השיאים היה מה שעשיתי לג'חנון. לא ברור מה גרם לי באמצע הלילה להעלות את חום התנור (בעצם ברור כשמש - חוסר סבלנות) וכך הפכו הג'חנונים לחבורת פוחלצים מיובשים שרק מסור חשמלי היה יכול לבתר את גופתם.

"תעשי חדש", הם תבעו את שלהם. ריבה חדשה הצלחתי לאלתר בקלות אבל בעניין הג'חנון, נאלצתי לאכזב אותם. הבטחתי לפצות אותם עד הערב עם משהו ממשפחת הג'חנון. ג'חנון מאטריות, ככה קראתי לדודה הפולניה של הג'חנון - הקיגל שזה שם לא הכי סקסי. אחרי יום בתנור, בחום נמוך, לאט לאט ועם המון סבלנות, נולדה עוגת פסטה נהדרת. שזופה ומתוקה בניחוח נפלא של קינמון ותפוחים. זללנו אותה עם קרם פרש וריבת שזיפים.

היה שווה לחכות.

(שזה בעצם שם יותר נחמד לקיגל)

400 גר' אטריות רחבות
2 ביצים טרופות
¾ +1/4 כוס סוכר
2 תפוחים גדולים (רצוי סמית') קלופים ומגוררים גס
½ כוס צימוקים בהירים
כפית קינמון
100 גר' חמאה מומסת
20 גר' חמאה (לשימון הסיר)

1. מחממים תנור לחום של 150 מעלות.

2. מבשלים את האטריות, שוטפים במים קרים ומסננים.

3. שמים בקערה: ביצים, ¾ כוס סוכר, תפוחים מגוררים, צימוקים, קינמון וחמאה מומסת ומערבבים היטב.

4. מוסיפים את האטריות ומערבבים היטב.

5. מורחים את הסיר (רצוי סיר ג'חנון) בחמאה (בתחתית ובדפנות), ובוזקים את ¼ כוס הסוכר. מזיזים את הסיר מצד לצד כך שהסוכר ידבק לחמאה ויכסה את הסיר. כך יווצר הציפוי הקרמלי של הקיגל.

6. יוצקים את תערובת האטריות לסיר ומכניסים לתנור לשעה.

7. לאחר שעה מנמיכים את החום ל100 מעלות, מכסים במכסה או בנייר אלומניום ואופים 6-7 שעות.

8. מגישים עם קרם פרש או שמנת חמוצה וריבה.

גיוונים:
• אפשר להפחית מכמות הסוכר ובמקום זה לשים סילאן, דבש או ריבה.

• אפשר להחליף תפוח אחד באגס.

• אפשר להוסיף לתערובת אגוזי מלך או פקאן.

3 כוסות שזיפים חתוכים לקוביות
8-6 כפות סוכר
תכולה של ½ מקל וניל
מיץ מלימון אחד

פשוט לשים את כל המרכיבים בסיר על הלהבה הכי נמוכה, לבחוש מידי פעם בכף עץ, לא לעזוב את הריבה ולא להגביר בשום אופן את הלהבה. קצת סבלנות, ויש.