הסידורים של יום שישי מתחילים לרוב מוקדם בבוקר ואיפשהו בשעה 2 בצהריים מזדחלת לה הרגשת הרעב ברמה שאין אפשרות לחכות איתה לארוחת ערב, בדרך כלל זה הרגע בו אעלה על האופנוע/אופניים בדרך למנת פלאפל.
בעצם, הוא גם יכול להגיע בסוף סיבוב בשוק או סתם ביום שלא יודעים מה לאכול. בדרך כלל הוא מגיע בדחף אימפולסיבי ובלי יכולת לתכנן את האופציה הפלאפלית כדי שתתאים לזמן המדוייק בו אני רוצה לאכול את הכדורים המתובלים האלה.
אבל כמו כל דבר שאני אוהבת לקנות באימפולסיביות, אני גם אוהבת לנסות ולהכין בבית, ולפנק את החברים שלי בארוחת פלאפל לא פחות טובה. רק שבחיים כמו בחיים, לא תמיד הדברים קורים בדיוק ברגע שרצינו.
לעשות
אז שוב אנחנו עומדים מול שתי אופציות: האחת היא להכין הכל מאפס, או להכין מאבקה.
פלאפל בהכנה מהירה:
כסף 13 ש' לאריזה המכילה אבקה להכנת כ- 30-40 כדורים (בפועל יצאו 16 שמנים)
זמן 5 דקות לקפוץ למכולת, פותחים את השקית ומקבלים ענן ריח של... ביסלי פלאפל, מערבבים את התערובת עם מים ונותנים לה לנוח 7 דק' על פי הוראות היצרן, בינתיים מחממים סיר קטן עם שמן ומטגנים עוד 5 דקות, סך הכל 17 דקות.
תוצאה לא נעים להגיד, יצא דווקא טעים. מאריזה שלמה התקבלו 14-16 כדורי פלאפל שמנמנים, פריכים מבחוץ ורכים מבפנים, שהכנתי באמצעות שתי כפות כשאחת מעצבת את הכדור והשניה מחליקה אותו לתוך השמן החם, את כולם נשנשנו עם טחינה ביתית מעל כמו שהם, כאשר בכל ביס אנחנו מתפלאים עד כמה התוצאה מפתיעה.
להכין מאפס: (ל- 6 אנשים)
כסף - 200 גר חומוס יבש- 3 ש', בצל- 1 ש', 3 כפות קמח- 0.5 ש', 1 שקית אבקת אפיה- 0.1 ש', 2 שיני שום- 0.2 ש', 10 גבעולי פטרוזיליה- 0.5 ש', 5 פיתות- 5 ש', טחינה (כולל הלימון, המים, השום והפטרוזיליה)- 5 ש', עגבניות ומלפפונים- 7 ש', מלפפון חמוץ- 5 ש', חריף- 1 ש'. סה"כ- בערך 30 ש', כלומר 5 ש' לאדם.
זמן- זה מתחיל ב- 12 שעות השרייה, 5 דק' טחינה וכחצי שעה כדרור וטיגון.
תוצאה- הרבה זמן לקח מהרגע שרציתי להכין פלאפל עד שאכלתי אותו. אבל אפשר גם לעשות טריק נחמד, להכין כמות גדולה, להקפיא ופשוט לזרוק לשמן החם כשרוצים. וזה בדיוק 5 דקות. הטעם מדהים והטריות מורגשת.
אל תפספס
לקנות
כסף- נע בין 10 ל- 16 ש'.
זמן- גם אם יש תור , אז הוא לוקח מקסימום 10 דקות.
תוצאה- פלאפל טרי (אף אחד כמעט ולא מגיש אותו מחומם או חס וחלילה מאתמול) עם הרבה טחינה וחריף, ולפעמים גם עם פיתה שלא נקרעת.
פסק דין
העבודה עצמה היא מעטה, אבל ההכנה אליה לוקחת הרבה זמן. יש משהו כיפי באופציה לשבת בבית ולפתוח שולחן עם פלאפל חם וטוב, פיתה טריה והרבה טחינה.
אבל משום מה, אני לא עושה את זה הרבה. משהו בסיר השמן הרותח שמעלה אדים שמנוניים בכל הבית מרתיע אותי. או שאולי זה הריגוש שבעמידה מול דוכן הפלאפל, עם פיתה נוזלת וטחינה על הפנים שגורם לי לחזור לשם כל פעם ולוותר על ההכנה בבית.
פסק דין: חבל, אבל אני לא יכולה לעמוד בפני דוכני פלאפל.