המצנן הרישמי

גדלתי על המונח: אין גלידה לא טובה, יש גלידה פחות טובה. ואין זה כולל קרטיב קרח, שמאבד את טעמו בשלוש דקות או לחילופין מטפטף טעם אננס דביק על כפות ידייך. הכוונה היא לגלידת שמנת מפנקת בציפוי כלשהו.

גלידה שמגיעה על מקל - איזו המצאה אגדית. בלי הצורך להסתבך עם כפית חופרת בגביע קטן או לחשוש מפירורי הגביע המתפרקים על מקלדת המחשב. הציפוי הקשוח והמריר והמילוי הרך והאוורירי, נראים מפתים מאוד מתוך מקרר הארטיקים הקורץ שוקולד. גם שלגון פשוט וזרחני שכולל מילוי בננה צהוב וציפוי צימקאו נוראי עושים את העבודה בימים לוהטים.


ביום חם או על שפת הים, אעדיף תמיד את הארטיק על פני הקרחון. מציצתו האינסופית, בניסיון לדלות את טיפת הסוכר הצבעוני האחרונה אינה מראה מלבב, בטח ובטח כשיש מישהו שנותן ביס וגורם לצמרמורת.

אולי זו ההתפרעות שבארטיק, או ההפתעות שאתם עלולים למצוא בתוכו ואפילו השינויים הבלתי פוסקים הם אלה שגורמים ליולי-אוגוסט שלי, לרצות את השלגון המתוק.

(רוני קדר, צילום: Shutterstock)

ארטיקרח (או: קרטיב) זו הבחירה ה"פושטית". יש יאמרו, שזה כמו להעדיף פרי על שוקולד לקינוח (וגם בזה אני חוטאת. מודה באשמה). אבל עמוק עמוק בלב, אתם יודעים שארטיקרח הוא הבחירה הנכונה לקיץ.

יש משהו בצבעים הזרחניים והמפתים שלו – שלא דומים אגב, לשום צבע של אף פרי המצוי בטבע. באדי הקור שמסתלסלים ממנו כשאתם שולפים אותו מהעטיפה ביום חמסין לח ומהביל, באיך שהלשון או השפה נדבקת אליו בלק הראשון. יש בו חן – בארטיקרח. חן שלא תמצאו לעולם באף לב שוקולדי של שוקובו או מגנום פצפוצים. הוא שם רק בשביל לפנק ולצנן אתכם. הוא לא יכבול אתכם לבקרת נזקי טפטופים שוטפת כמו המצופים למיניהם – שבואו נודה על האמת, לא עומדים באקלים הלבנטיני שלנו.

ולמרות כל מעלותיו, הקרטיב לעולם יהיה צנוע. מחירו תמיד יעמוד על שקלים בודדים, שלא כמו המצופים הראוותניים. אז הקיץ, כשהחום יאיים לעשות בכם שפטים, רדו לפיצוציה הקרובה ועשו את הבחירה הנכונה עבורכם. אחר כך, חרצו לשון צבעונית לעבר חבריכם, שקנו שוקו-בננה בעודם נאבקים בקילוחים הצהבהבים שמכתימים את בגדיהם.

(מיתר שליידר, צילום: Shutterstock)