סימנים של פרישה

אכלנו פעם ארוחה משפחתית בסרגוס. זה קרה מעט אחרי שהמסעדה נפתחה תחת ההייפ של "יוצאי בראסרי וקופי בר פתחו מקום משלהם". זכור לנו שהאוכל היה טעים, אבל גם שהוא הרגיש מעט כמו קאבר - גרסת כיסוי למקור טוב יותר, ולא מאוד רחוק גיאוגרפית. מה שכן, בתור מוקד לרענון המשלוחים שלנו דווקא בנינו עליה. התפריט האינטרנטי נהיר ונוח, הטלפן היה אדיב והאוכל בשקית הלבנה והצחה הגיע תוך 40 דקות. שזה מהר.

כמתבקש ממקום שנישא על תהילת העבר של המסעדות בהן עבדו מקימיו, לא זו בלבד שהתפריט של סרגוס נראה כשעטנז של אותן שתי מסעדות, אלא גם האריזה המושקעת והנודעת אומצה כאן. קופסאות הפלסטיק מהודרות, אטומות היטב ומלוות בהרבה רטבים, מפיות וסכו"ם.

האחות הצעירה וחברתה היו בהלם מסלט הירקות הקצוץ (32 שקל) והכריזו כי זהו הסלט הטרי והטוב ביותר שקיבלו אי פעם במשלוח. פשוט כך. גם גבינת הפטה (תוספת של 5 שקל) תרמה לחגיגה.

ואז התחילו הבעיות. אנחנו הזמנו מהתפריט את הלינגוויני ורדי (42 שקל) - פסטה עם ברוקולי, בייבי תרד, אורגנו, שום וגבינת איטליקו. אלא שמה שבפסטה שקיבלנו הוחלף הברוקולי באספרגוס והתווספו אליו עגבניות. לא טרגדיה? התקטננות שלנו? יכול להיות. מה שבטוח הוא שהטלפן לא עדכן אותנו בשינויים במנה, וחבל. המנה עצמה היתה טובה מאוד, מלבד גבינת האיטליקו שטעמה היה כשל גבינה צהובה נחותה והיא הוזילה את המנה.

ההמוברגר של סרגוס אמור להיות אותו המבורגר של וולפנייטס, המזללה האהובה מלילינבלום, ואכן מנת שלושת ההמבורגרים הקטנים (52 שקל), היתה מוכרת לנו משם. הרעיון של המנה הוא שכל אחד מהקציצים מלווה ברטבים וירקות אחרים כדי ליצור טעם עשיר ומגוון יותר. בפועל, ההמבורגרים הגיעו ללא חלק הרטבים המיוחדים וללא מדבקות זיהוי על אלו שכן הגיעו, כך שכל מלאכת ההרכבה התבססה על ניחוש בלבד.

כבד עוף עם פירה היא בעינינו מנת הדגל של קופי בר, ולכן חובה היה עלינו לבדוק אותה גם בסרגוס (46 שקל). טעמה היה דומה, שזו מחמאה, אם כי מתקתק יותר, וחסרה ההרמוניה שנוצרת כאשר הכבד, שהיה מעט עשוי מדי לטעמנו חובבי הורדרדות, יושב על הפירה ולא לצידו.

הצ'יפס (הגיע עם ההמבורגר) לא הפתיע; זהה לזה שמגיע באופן קבוע מוולפנייטס - פריך מבחוץ, נימוח מבפנים ולא ספוג שמן. הפירה (14 שקל) עורר ויכוח - בעוד האח הבכור חיבב אותו, היתר טענו שהוא חמאתי מדי (טענה שלא קבילה בעיני האח - זה כמו להיות עשיר מדי), ולא מספיק מלוח (וכאן אומר האח - "עדיף מאשר יהיה מלוח מדי").

ושוב הגענו להשוואות הבלתי נמנעות. היש קינוח מענג יותר מאשר הטירמיסו של קופי בר שמגיע בכוס זכוכית מהודרת? הטירמיסו של סרגוס עולה כמוהו (32 שקל), מגיע בקופסת פלסטיק וטעמו מזכיר יותר בוואריה כשרה מאשר קרם מסקרפונה וביסקוויטים באספרסו.

מכיוון שלמרות כל ההערות היה לנו די טעים וגם די משתלם (4 אנשים ב-237 שקל כולל משלוח וקינוח שזה כמעט 60 שקל לבנאדם) לא השארנו אחרינו הרבה. האם נזמין מהם שוב? ייתכן מאוד (בכל זאת, זו אופציה לא רעה לקבוצה שחלק ממנה מעוניין בהמבורגר של וולפנייטס וחלק מעוניין בנגיסה מעט אחרת), אבל נהיה חייבים להיות יותר ממוקדים וזהירים. ואת הקינוח נביא בעצמנו.