על המקל

יום שבת הוא יום ים. לצורך העניין, גם יום שישי, ואם מסיימים לעבוד מוקדם, אז גם כמה ימים באמצע השבוע. להליכה לים אין צורך בהכנות מוקדמות, מספיקה מפית קטנה ומשקפי שמש גדולים. קרטיב קרח, לעומת זאת, ישדרג כל גיחה מיוזעת ויצנן עוד כמה רגעים בחול.

כשהייתי קטנה (ואני מאמינה שכולם עברתם את התקופה הזו) נהגתי להכין קרטיבים עשויים מיץ פטל ולהקפיא בכוסות פלסטיק קטנות. היום, מיץ הפטל כבר לא בלקסיקון (לא כי הוא לא טעים, סתם כי פאדיחה) וטעמי הפירות הטריים מוצלחים יותר מהרכז.

כסף - מלון: 5 שקלים, יוגורט: 0.5 שקל, כוסות פלסטיק ומקלות: 10 אגורות. סך הכל: כ- 6 שקלים.

זיעה - 2 דקות הכנה וכמה שעות הקפאה ללא מאמץ.

תוצאה - 5 ארטיקים מופלאים בטעם פרי אמיתי. החיסרון: אין אפשרות לשינוע מחוץ לבית.


מתכון ל-5 קרטיבים בטעם מלון:

חומרים:
חצי מלון (או 400 גרם של כל פרי אחר)
כף סוכר חום
מעט תמצית וניל או גרגרי וניל
3 כפות יוגורט

הכנה:
1. ממיסים את כף הסוכר בכף מים רותחים.

2. טוחנים את המלון במעבד מזון עד שמגיע למרקם נוזלי ומעט מוקצף. במידה ומשתמשים בפרי אחר, יש לדאוג שמדובר בפירות בשלים ורכים מאוד.

3. מערבבים את תערובת המלון עם הוניל והיוגורט.

4. מעבירים לכוסות פלסטיק ומכניסים לפריזר לחצי שעה.

5. כעבור חצי שעה מכניסים לכוסות את מקל העץ ומחזירים לפריזר.

6. משאירים את הקרטיב לקירור לפחות ל-3 שעות.

כסף - בים: 5 שקלים. במכולת: 2-3 שקלים.

זיעה - רק זו שטבעי אצלכם על המצח בחודש יולי.

תוצאה - קרטיב קרח שנאכל במהירות, פן יטפטף על כל הסביבה.

מחוץ לבית אין בכלל על מה לדבר. אין אפשרות להתנייד עם קרחונים על מנת לשמור על הקרטיב שלם. מוכרי ארטיקים אנחנו לא.

בבית זה כבר סיפור אחר: צריך להכין כמות רצינית של קרטיבים ולשלוף מהמקפיא בכל פעם שיש צורך בפרי קר. האיכות טובה יותר, הבריאות מורגשת, וטעמו של הפרי הטרי עולה על כל רמזור או קרטיב לימון.

פסק דין: קרטיב ביתי זה אמיתי. קרטיב במזגן זה מצוין.