פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זזים בלי לדבר

      במסעדת זוזוברה אוכלים את ארוחת הצהריים בנמהרות ובלי קישקושים מיותרים. מזל שאת האוכל הם משגרים מהר

      מה בסך הכל רצינו? לפטפט קצת בזמן הארוחה. נכון שחז"ל אמרו "אין מסיחין בשעת הסעודה", אבל לפחות בין מנה למנה קיווינו להעביר קצת מידע. בחרנו בזוזוברה כזירת האירוע, וכבר בכניסה הבנו שהרבה אינפורמציה לא תזרום כאן.

      זוזוברה היא מסעדה שקוראת לעצמה בר אטריות אסייאתי ומעוצבת כחלל גדול ופתוח, עם שולחנות ארוכים שהסועדים יושבים לאורכם בלי אבחנה מי חבר ומי פחות חבר. בקיצור, חדר אוכל קיבוצי. הוא עשה מיד אחורה פנה, אבל אני התעקשתי - הריח דווקא היה מגרה והבטן דרשה את שלה.

      המארחת הושיבה אותנו משני צדי השולחן הארוך, בסמוך לשני גברים שנשאו תגיות של איזו חברה ששוכנת בסמוך. לפחות יכולתי להציץ ללא מאמץ במנות שהזמינו. צ'יק צ'ק הגיעה מלצרית, שלא ברור לי איך עדיין לא איבדה את קולה. מצוידת במחשב קטן, היא צווחה לעברנו את חוקי המקום. אנחנו צריכים לבחור צלחת קטנה (בזוזוברה לא קוראים לזה מנה ראשונה), צלחת גדולה (כנ"ל) ושתייה. מרגע שנבחר, המחשב שבידי המלצרית ישגר את הבחירה למטבח, משם ייצאו המנות מיד אל השולחן לפי מה שמוכן ראשון. האם מובן?

      הינהנו ובחרנו. לצלחות הקטנות בחרנו בסלט ירקות בורמזי בתחמיץ ליים, נענע, בוטנים כתושים וכוסברה, ובאגרול בשר קוריאני בקרמל בצלצלי שאלוט ושומשום בהיר, שמתומחר בתוספת של שלושה שקלים. סלט הירקות, שהגיע בתוך פחות מדקה, היה חביב אך קצת מימי. אם היו בו קצת פחות מים, רוטב הליים יכול היה להיות מוצלח. האגרול הצטרף לשולחן לאחר כמה דקות, והיה חביב. אף שהובטח שהוא פיקנטי, החריפות לא הורגשה.

      טרי, או חריף ומאכזב?

      בעודנו לועסים את המנות, הגיעו הצלחות הגדולות. אורז שיזן טופו (46 שקל), שהכיל במבו שוטס, סלרי ופטריות ברוטב סויה ופלפל מתוק. המנה היתה טעימה מאוד, הירקות טריים ופריכים והרוטב מתוק וטעים. האורז היה דביק מאוד, ולא התערבב בקלות עם הרוטב. בנוסף הזמנו מנה של אטריות מוקפצות בווק - בנגקוק היט (55 שקל), אטריות ביצים עם חזה עוף בקרמל, שום חריף ונענע, ומעל האטריות והרוטב - מלפפונים. המנה היתה אמנם חריפה, אך מאכזבת. המלפפונים המגוררים הוגשו בערימה לא מפתה, והרוטב הקרמלי מתחתיה היה בטעם של קטשופ חריף.

      בשלב זה התרוקנה המסעדה מעט, ואפשר היה לשמוע זה את זה קצת יותר בקלות, למרות מוסיקת הלאונג' הסוחפת. האקוסטיקה בזוזוברה היא אחת המזוויעות שנתקלנו בהן. הלהיט של הארוחה היה דווקא השתייה. הורשינו לבחור בין לימונדת אשכוליות, לימונדת פירות יער, תה פירות קר ומים מינרליים. בחרנו בלימונדה. לימונדת האשכוליות היתה מפתיעה, מעולה ומרעננת. לימונדת פירות היער היתה גם היא טעימה, אבל מתוקה מדי.

      ההיצע בתפריט העסקי של זוזוברה רחב למדי, האוכל טרי והמחירים נוחים. מומלץ למי שבא לאכול - ולא לדבר.

      חשבון, בבקשה

      ההצעה: צלחת קטנה, צלחת גדולה ושתייה במחיר המנה העיקרית, 45-65 שקל.

      טוב לביזנס: קשה עד בלתי אפשרי לנהל שיחות. לא מומלץ לפליטי קיבוץ מתאוששים.

      בשולחנות הסמוכים: עובדים מהחברות הסמוכות, עדיין עם תגי השמות על החולצה.

      יתרון יחסי: מהיר מאוד ובריא יחסית.

      מישהו מטפל בך: מלצריות חביבות באווירה צבאית.

      זוזוברה, שנקר 7, אזור התעשייה הרצליה פיתוח,
      טל': 09-9577077. הארוחות העסקיות מוגשות בימים א'-ה' בשעות 17:00-12:00