עסקית אחת בשבוע

כשל בגזרת השירות

המסעדה הצרפתית הטובה של הערב, הפכה בצהריים לעמוסה ובעייתית. ביקור מאכזב במסעדת קימל - עסקית אחת בשבוע

  • קימל
אפרת נוימן

ארוחת הצהריים בקימל היתה מאכזבת. יצאנו מהמסעדה הוותיקה עם טעם רע בפה, ולא רק בגלל האוכל - שהיה לעתים רווי מדי בטעמים - וגם לא רק בגלל השירות הקטסטרופלי.

כדי להסביר מה קרה נחזור אחורה בזמן. לעסקית בקימל הגענו לאחר שארוחת ערב במקום הזכירה לנו שמדובר במסעדה טובה, שנדמה שקצת נשכחה עם השנים, עם אוכל טעים, בלי פלצנות מיותרת ובתוספת אווירה כפרית נעימה ממש מתחת למגדל שלום.

בצהרי היום היה המקום עמוס והומה. עד שיתפנה המקום (שהובטח בתוך "חמש דקות") בחרנו לשבת בחוץ, בלחות הלא מפנקת של הקיץ הישראלי. מחיר ארוחה עסקית בקימל - 79 שקל - נראה לנו סביר יחסית לכמויות ולמחירים של ארוחת הערב. הוא כולל לחם עם צלוחית קטנה של חמאה, זיתים וזעתר, מנה ראשונה, עיקרית ושתייה קלה. למנה הראשונה בחרנו חציל ממולא פסטו, גבינת צאן, טאפנד זיתים ורוטב פטריות ומנה של פטה כבדי עוף בקלבדוס, בדבש ובריבת גזר מתובלת, המזוהה עם המקום. הכבד לא איכזב, אבל החציל - שהגיע בליווי שיח קטן של רוזמרין - היה קצת מר ועם עודפי קליפה.

כדי לקרר את הגרון הזמנו דיאט ספרייט ובירה שחורה, והמלצרית ציינה שהבירה לא כלולה בעסקית. מאחר שבירה שחורה היא בסך הכל משקה קל המקובל במסעדות פועלים, ולא יין נדיר המיובא בטיסה מיוחדת מעמק הלואר, הנחנו שניאלץ להוסיף כמה שקלים למחיר הארוחה.

עוד בוואלה! NEWS

"עם כל הקושי של הקורונה, דווקא בתקופה הזו החלטתי להתחתן ולעשות ילד"

לכתבה המלאה

עובדים עלינו

אחרי שחלפה יותר מרבע שעה והתחלנו לטפטף בחוץ, הזכרנו למלצריות - אחת מכמה שטיפלו בנו באי סדר בולט בשעה וחצי שבהן היינו במסעדה - שהובטח לנו לעבור למזגן בפנים. לאחר בירורים ודחיות, היא חזרה עם תשובה חיובית. לקחנו בעצמנו את הסכו"ם ואת הכוס וצעדנו פנימה. הושבנו את עצמנו בשולחן שנראה פנוי, מבלי שמישהו בדק מה קורה אתנו או סייע להעביר את הלחם והחמאה שנותרו בחוץ.

בשלב הזה כבר הבנו שיש בקימל בעיית שירות, אבל לא היינו קנטרנים מדי. גם כשאף אחד לא שאל אם אנחנו רוצים לשתות משהו (הבקבוקים נותרו על השולחן בחוץ) - הבלגנו. המנה העיקרית לא הגיעה גם אחרי רבע שעה נוספת, אבל שני מלצרים שעברו במקרה בסביבה התעניינו לדעת אם בכלל הזמנו מנה עיקרית. אחרי שהפנינו את תשומת לבו של מלצר מזדמן שלישי, הגיעו המנות המיוחלות.

לקחנו סינטה של פרה שמנה בפסטו ובקונפי שום (מחירה בערב - 96 שקל) וקבבונים בגריל עם סלסת עגבניות, טחינה ונענע. לשתי המנות התלוו עוד שני שיחים קטנים ומיותרים של רוזמרין. גם הסינטה היתה עמוסת טעמים ורוויית פסטו, אם כי מבעד לפירה ולרוטב הירוק אפשר היה להבחין שמדובר בסטייק טוב. כאוהבי סטייקים, אנחנו מעדיפים בדרך כלל לקבל בשר נטו - כל עוד הוא משובח - לשים עליו מעט מלח ולנגוס. מקסימום, אנחנו מסכימים לקבל קצת רוטב בצד. כאן נראה שהערבובייה רק פגמה בסטייק. הקבבונים היו עסיסיים ושחו ברוטב מעניין ועשיר.

בשלב הזה כבר היינו שבעים. העיצוב הנעים של המסעדה והתחושה שבכל זאת יש תמורה למחיר המנות בגודל ובהשקעה, גם אם יש מקום לשיפור, הצליחו לחפות על הכשל המוחלט בגיזרת השירות. אבל כשהגיע החשבון וראינו שהמספר שלצד הבירה השחורה הוא 22 שקל (!!!) התבאסנו. לא בגלל התוספת השערורייתית, אלא בגלל התחושה שמישהו בקימל מנסה לעבוד עלינו. המלצרית לא התרגשה מהתדהמה שלנו: היא הלכה לברר וחזרה עם התשובה ש"כן, זה המחיר, כי הבירה לא בעסקית".

כדי לא להרגיש פראיירים לגמרי ביקשנו דיאט ספרייט לדרך (השתייה הקלה שלא לקחנו בעסקית ושלא קוזזה ממחיר הסעודה), שילמנו 180 שקל לפני טיפ של 20 שקל ויצאנו עם החלטה שלעסקית בקימל לא חוזרים.

חשבון, בבקשה

ההצעה: לחם עם חמאה, זיתים וזעתר, מנה ראשונה, עיקרית ושתייה קלה ב-79 שקל.

טוב לביזנס: המקום הומה וצפוף, אך נעים לשיחה.

בשולחנות הסמוכים: תמהיל מגוון - אנשי עסקים, משפחות (מעט ילדים), זוגות צעירים וחברים.

יתרון יחסי: אוכל טוב במחירים סבירים לעומת הערב.

מישהו מטפל בך: המלצרים עמוסים, מבולבלים, ומתחלפים תוך כדי המשמרת.

קימל, השחר 6, תל אביב, טל': 5105204- 03. העסקית מוגשת בימים א'-ה', בשעות 12:30-17:30

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully