שלום פיתה א'

תריסר שנים במערכת החינוך הישראלית הפכו אותי לסאקרית של סנדוויצ'ים לכל החיים, וגם לנודניקית שאף פעם לא שמחה בחלקה, כזו עם פזילה נרכשת לצדדים. התשוקה לשדרוג כריכים הגיחה עוד בימי הגן העליזים, כשגיליתי את עיקרון סחר החליפין וביססתי את יסודות החשיבה הפיננסית הרעועים שלי: מדוע שאסתפק בלחמניה תחובת גבינה צהובה ובלו-בנד, הס מלהזכיר, כשישנה חלופה מצודדת בדמות פיתה מפנקת עם שוקולד, מרחק שיחת שכנוע דביקה עם דביר המנוזל? כך, עד שדביר והסידור המופלא שלנו ערקו לעיר אחרת, הפכתי לילדת סנדוויץ'-פיתה, מילולית; במשך שנתיים לפחות, התקופה החומה שלי, הייתי עשויה כמעט בלבד מפיתות עם שוקולד. משאר אבות המזון נטיתי להתנער בחן.

בסופו של דבר, אמא נשברה ומסרבנית שוקולד נלהבת, עברה לטייח בהכנעה פיתות בממרח שוקולד. כך יצא, שבעיצומו של בית הספר היסודי כבר קצתי בפיתות, שהפכו לשגרה שחוקה. או במילים אחרות, החלטתי שאני צריכה פסק זמן ורוצה לראות כריכים אחרים. מעתה והלאה, עד סוף התיכון, חשקה נפשי בלחמניה של עינב, עמוסת פסטרמה מהסופר, ממרח חומוס, חסה רעננה ומלפפונים כבושים ופריכים. היא, לעומת דביר, ויתרה על החלק שלה בעסקה, ופשוט הייתה מעניקה לי את הכריך כולו ללא תמורה. זה נמשך שנים. היום כבר יודעים לקרוא לזה אנורקסיה.

מוסר ההשכל הוא, כמובן – הקשיבו לילדיכם. הם יודעים מה הם אוהבים, והם ימצאו דרך להשיג את זה, הפרחחים. ולא פחות חשוב – אמנם כדאי להקשיב לרצונות של הילדים כשמחליטים על תוכן הכריכים, אבל גם הם, כמו הסנדוויץ', זקוקים למסגרת עוטפת איתנה. את מינון כריכי השוקולד אפשר למתן לפעם-פעמיים בשבוע, ולהחליט על עוד שתיים-שלוש אפשרויות מוסכמות ומזינות לשאר ימות השבוע, כאלו שלא יותירו בילקוט ממצאים ארכיאולוגיים קשים (וירוקים), של כריך שאין לו הופכין.

עם פתיחת שנת הלימודים המתרגשת עלינו, הפעם אפילו בלי שביתות, ביקשנו משף מסעדת "חדר האוכל", עומר מילר, להנדס סנדוויצ'ים טעימים ואפקטיביים, שיזינו את הצאצאים בשפע ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים הטמונים בירקות ומגבירים את תחושת השובע, ומצד שני לא יעוררו תרעומת נעורים. הצבנו לו תנאי אחד והוספנו תהייה:

1. בלי טונה, שניחוחה המיוחד עלול להקטין את מעגל החברים של הצאצא.
2. איך מתמודדים עם העגבניה, אימת הילדים שמסמרטטת את כל התרחיש? עומר שלף פיתרון זמני אך יעיל – את פרוסות העגבניה פשוט מחפים ביריעת חסה רחבה, שמצדה תעשה ככל יכולתה כדי לאטום נזילות ודליפות בגג הכריך ותותיר את הלחם קרוב ככל האפשר למצב הצבירה הטבעי שלו. כאמור, דונט פוש יור לימיטס, גם הסידור הזה מחזיק רק שעות ספורות. אפשר ללכת על בטוח ולהסב את העגבניה לפלפל אדום, מלפפון, כרוב או כל ירק מורשה אחר.

בשבילם זה קטשופ פלפלים – בשבילך זה תועפות ויטמין c. את הקטשופ ניתן לשמור כשבוע במקרר.

חומרים:
2 פרוסות לחם עבות
מעט מיונז

לשניצל:
1 חזה עוף פרוס דק מאוד
1 ביצה
½ כוס קמח
½ כוס פירורי לחם
1 כפית שטוחה חרדל חלק
שמן קנולה לטיגון

פרוסות מלפפון טרי
פרוסות מלפפון חמוץ

לקטשופ פלפלים:
4 פלפלים אדומים, קלויים על האש
1 עגבניה טריה
1 שן שום
1 כף סוכר



הכנה:
1. מכינים את הקטשופ: קולפים את הפלפלים השרופים וטוחנים יחד עם כל המרכיבים במג'ימיקס או בבלנדר, עד לקבלת משחה חלקה. מעבירים לסיר קטן ומבשלים על להבה נמוכה במשך חצי שעה, או עד שהרוטב מצטמצם בחצי. מצננים.

2. מצפים את חזה העוף בקמח, ביצה ופירורי לחם, בסדר הזה. מטגנים בשמן קנולה ומניחים על נייר סופג.

3. מורחים על הלחם את הקטשופ. מסדרים את השניצל מעל ומניחים את המלפפונים הטריים והחמוצים. על הפרוסה השנייה מורחים מיונז בשכבה דקה.

הקציצות מצטיינות גם כשהן קרות, ועומר אפילו מעדיף אותן ככה.

חומרים:
2 פרוסות לחם עבות
מעט ארוגולה או חסה ערבית
3 פרוסות עגבניה טריה

לקציצות:
½ קילו עוף טחון
½ קילו בקר טחון
3 פרוסות לחם מושרות במים וסחוטות היטב
1 ביצה
½ כוס פטרוזיליה
4 קישואים מגוררים
מלח פלפל שחור
*לילדים שאוהבים אפשרי להוסיף למסת הקציצות שן שום ו-½ בצל לבן קצוץ

הכנה:
1.מערבבים את כל המרכיבים בקערה.

2. קורצים מהתערובת קציצות קטנות בגודל של כדור פינג פונג, ומשטחים אותן.

3. במחבת עם מעט שמן, "סוגרים" את הקציצות משני הצדדים (בערך 2 דקות מכל צד).

4. מרפדים את הלחם בחסה או ארוגולה, מניחים על המצע הזה את הקציצות ועליהן את פרוסות העגבניה.

הפסטרמה היא מקור לחלבון דל שומן, ובכלל לא מסובך להכין אותה לבד ולהתנער מהמייצבים המלאכותיים של זו התעשייתית.

חומרים:
2 פרוסות לחם עבות
פרוסות מלפפון כבוש
ירקות וממרחים לפי הטעם

לפסטרמה:
1 חזה הודו מופרד לשני חלקים
2 כפות מלח גס
4 כפות דבש
4 כפות שום כתוש
2 כפיות פפריקה מתוקה
מים לכיסוי

הכנה:
1. מניחים את חזה ההודו בקערה, מכסים במים ומוסיפים את המלח הגס. עוטפים את הקערה בניילון נצמד ומכניסים למקרר למשך 24 שעות.

2. מוציאים את הנתח מהקערה, שוטפים במים קרים ומייבשים היטב. מורחים את החזה בתבלינים ומעסים אותו מעט.

3. מניחים את החזה בתבנית אפייה, מכסים ברדיד אלומיניום ומכניסים לתנור בחום של 220 מעלות למשך 50 דקות. 5-7 דקות לפני תום הצלייה, יש להסיר את הרדיד ולהשחים את החזה.
מוציאים מהתנור ומצננים היטב.

4. הכנת הסנדוויץ': פורסים פרוסות דקות מאוד מהנתח ומניחים על גבי פרוסת לחם, מרוחה במיונז, חומוס, פסטו או כל ממרח אחר שילדיכם מעדיפים. מוסיפים מלפפון כבוש.

כמה פשוט, ככה טעים ובריא

חומרים:
2 פרוסות לחם עבות
פרוסות מלפפון טרי
חסה ערבית
חמאה /חומוס/ מיונז
אופציה: בצל סגול פרוס דק מאד ופרוסות עגבניה טריה

לחביתה:
2 ביצים טרופות
2 זיתים מגולענים וקצוצים
½ עגבניה קצוצה
2 פטריות שמפיניון קצוצות
כף חלב – לא חובה

הכנה:
1. מערבבים בקערית את כל מרכיבי החביתה. מחממים מעט שמן זית במחבת טפלון ומטגנים את החביתה משני צידה במשך 2 דקות. מניחים לחביתה להצטנן מעט, כדי להימנע מהאדים, שיהפכו את הלחם לספוגי. מורחים את הלחם בממרח המועדף על הילד ומעליו מניחים את החביתה והירקות הטריים.