ווליום גבוה

אפשר לקשור סביב אבסולוט 100 הרבה כתרים – היא טעימה וחלקה, מבלי ליפול לאנמיות (יש בה נוכחות של תבלון עדין); יש לה בקבוק מעוצב, אם כי לא מלוקק ושומר על הקו המוקפד של אבסולוט; והיא יוקרתית, אולם לא יקרה מדי ומשכרת אך לא מפילה. ואפשר לקרוא לה גם מקצרת תהליכים. מקדימה את שעות הטירוף של הלילה לערב.

יש בה, באבסולוט 100 – תוצאה של זיקוק קפדני - נפח של חמישים אחוז אלכוהול, שאולי לא נראה בעין כמו שינוי מהותי לעומת ה-40 אחוז הסטנדרטיים, ואפילו לא מוליד תחושת אי נוחות יוצאת דופן בחיך, אבל מורגש היטב בכבד, בראש ובלב. ומהר.

קחו לדוגמה חבורת שתיינים במשקל בינוני-כבד, שהתיישבה לה עם בקבוק שלם ותוך שני שוטים לראש העלתה את מפלס הדציבלים בצורה ניכרת ואחרי שניים נוספים החלה כבר בריקודי קליפסו ושריקות לא רצוניות. שניים נוספים וכבר התחילו זחילות על הרצפה והתנפלות רבתי על עוגת קרם, וזאת מבלי שנרשמה ולו התקלות אחת – גם לא של השברירית שבבחורות - עם האסלה.

וזוהי בעצם כל החוכמה – משקה שקרוב יותר לטרפנטין מליין, נעים לא פחות מכל וודקה פרימיום ומצופה רעלנים קטלניים, שבבוקר שאחרי לא מלווה בתחושת גרזן חלוד בתוך גזע המוח.