משום מה, תמיד יוצא שהילדים רוצים לאפות כשיש להם יום חופשי. אני מנסה לשחד אותם בדברים אחרים אבל לא, הקרב אבוד מראש. "לאפות וליצור", הם רוצים. כך יוצא שב'יום החופשי' שלנו, אני מוקפת בניירות וטושים, צבעים ודבקים, במטבח מבולגן ודביק ועל ריצפה ספוגת ביצים, כי הרי כולנו יודעים שבכדי להיות מוצלחים צריך להתאמן, נכון?
כמו רוב ההורים המודרניים, כך גם אני, מנסה לאפות איתם קצת יותר בריא. בדרך כלל אנחנו מכינים עוגות בננה עם סוכר חום, מאפינס של גזר עם קמח מלא והס מלהזכיר חמאה. חמאה זה לאורחים. יצא לי לחשוב על המשפט הזה השבוע ונראה אתכם אומרים לי שלא שמעתם אותו בחייכם: "לא לאכול - זה לאורחים". אני זוכרת את ה'קיש הבצל של רות סירקיס זה לאורחים' של אמא שלי ואת 'פונדו הגבינות זה לאורחים' וכמובן, את עוגת השוקולד המוסית של האורחים. וככה בעודי שקועה בזכרונות, מתחיל קרב אימתנים בין שתי ההילות - זו שמנסה בכל כוחה להפחית בכמויות הממתקים והמתוקים ולאפות רק עם שמן קנולה והשניה שאומרת - הכל במידה.
הפעם, מנצחת הילת השמנת והשוקולד, שפותחת את המחברת ומחליטה על פודינג לחם ושוקולד. קינוח אמריקאי קלאסי ועשיר מהימים בהם לא התלבטתי בכלל. זהו פודינג שכאשר מכינים אותו משוקולד איכותי וטעים, הופך למעדן ממכר במיוחד. כמובן שאני לא מתאפקת וממציאה אותו קצת מחדש - חצי שמנת וחצי חלב, פחות שוקולד וכמות סוכר שפוחתת פלאים. עדיין, בסוף המבצע, בין קליפות ביצים ומריחות שוקולד על ארונות המטבח, עומדת לה תבנית אדומה מלאה במאפה רך, שוקולדי ומפנק. הוא לא נראה מי-יודע-מה אבל כף גדושה ממנו, עם נו, טוב, קצת גלידת וניל - עושה לכל המשפחה שלי טוב בבטן ובלב.
למחרת באים חברים. אח, כמה טוב שהשארנו משהו לאורחים... אנחנו חותכים את הפודינג שהתקשה במקרר לקוביות ונהנים מכל ביס. עליו הומצא המשפט: אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.
פודינג של לחם ושוקולד
יופי של דבר לשימוש בשאריות חלה משבת או מאפים מיותמים.
למראה פרוע וכפרי יותר, נותנים לפרוסות הבריוש לצוץ בחוסר אחידות (ילדי היו עסוקים בלדחוף את הלחם עם כף כלפי מטה).
התערובת מספיקה לתבנית 27 על 20 ס"מ או כל אחרת דומה ומאחר והפודינג עשיר מאוד - זה יספיק לשמונה איש.
חומרים:
200 גרם בריוש או חלה (לאחר שהורדתם את ה'קשה')
1/4 1 כוסות שמנת מתוקה
1/4 1 כוסות חלב
120 גרם סוכר
200 גרם שוקולד 70% איכותי - קצוץ גס
6 חלמונים
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל- 150 מעלות צלסיוס.
2. חותכים לקוביות את החלה או הבריוש (להלן 'הלחם').
3. מכניסים לסיר את השמנת, החלב והסוכר. מערבבים עד שהסוכר נמס, מחכים לרתיחה ומיד מכבים את האש.
4. מוסיפים לתערובת החלב החמה את השוקולד הקצוץ, מחכים מספר דקות ומערבבים לתערובת חלקה.
5. מוסיפים את החלמונים בהדרגה ובאיטיות לתערובת השוקולד, תוך כדי ערבוב מתמיד. מערבבים היטב את הלחם עם תערובת השוקולד ומעבירים לתבנית.
6. נותנים לשוקולד להיספג כ- 10 דקות בלחם. (אפשר גם לאפות מיד אך אז מרכז קוביות הלחם ישאר לבנבן). אופים כ- 35-40 דקות, עד אשר המאפה יציב אך עדיין מעט רך במרכזו.
מקררים מעט ואוכלים חמים בקערית עם או בלי גלידה.
על הילה וה"ביסים"
הילה קריב הגיעה לניו יורק בעקבות בן זוגה והחלה ללמוד ב- French Culinary Institute. בין היתר הספיקה לעבוד שם במקומות מוכרים ומובחרים כמו: Balthazar bakery, Union Square Cafe ו-Bouchon Bakery. כיום, חיה בברקלי שבקליפורניה והספיקה לעבור גם במסעדת Chez Panisse המפורסמת.
את הבלוג "ביסים" החלה לכתוב בשנת 2008.