פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מפריחה את השממה

      גם קינואה יכולה לרגש, אם רק נותנים לה השראה. ארטישוק ירושלמי, ערמונים וחמוציות, למשל. דנה מלמד מלבלבת

      "גם בימים שבהם הייתי ענף עירום השקוע בתרדמת חורף, ידעתי שבוא יבוא האביב. יום אחד פשוט הוא ילבלב ויפרח, מכבד את מחזוריות הטבע ואת הפוטנציאל הטבוע בו." (מתוך: "יום אחד פשוט" מאת יעל ברוך).

      אני זוכרת את הפסח הראשון שלי בלי הילדים. הרגשתי כמו ענף עירום. אז, לא יכולתי לראות, שבוא יבוא האביב. הייתי בדיכאון נוראי והתאבלתי על המון דברים בו זמנית. כשאתה מבואס, אתה יכול למצוא אינסוף סיבות להוסיף לבאסה הקיימת. זה עובד בשיטת "חבר מביא חבר". הייאוש מביא כאב, זה מזמין גם את הפחד שקורא לחברתו חרדה, ועוד חברים לא נחמדים כמו כעס ותסכול שבאים לבקר (הם די אוהבים לבוא בפסח).

      אבל זה היה אז. היום אני יודעת לראות שהחבר'ה האלה באים לבקר כשמזמינים אותם, או שפשוט משאירים את הדלת פתוחה. האמת היא, שאפשר לעשות לחברים הלא נחמדים האלה קבלת פנים סמלית ואז להראות להם בנימוס את הדלת ואם צריך, אפשר לפתוח אותה, לברך אותם לשלום ולהיפרד מהם.

      מבלי להרגיש, חלפו להם הימים והשמש אכן חזרה להאיר. הנה עברו כמה שנים והפסח הפעם נראה אחרת לגמרי. נראה שכולנו במקום הרבה יותר טוב. יותר מודע, סלחני ומקבל.
      יש כמה נקודות ציון, חג הפסח הוא אחד מהן, שמראות לי איזו דרך משמעותית נעשתה בשנים האחרונות.

      הפסח הזה, תשב ביחד המשפחה סביב שולחן החג. ילדים, דודים, סבתא, אבא והפעם גם אמא. ולמרות שהפורמט המשפחתי ביומיום איננו הפורמט הקונבנציונלי, עדיין אנחנו משפחה שמחה, שחוגגת היום יחד את חג האביב.

      קינואה תמיד נתפסה בעיני כ"ענף עירום". משהו רדום ומשמים. אבל דווקא בגלל שהיא כזו, יש בה המון מקום לפריחה ולבלוב. אפשר להפיח בה רוח חיים בעזרת אינסוף תוספות טעימות. אם תחברו שורשים, עלים רעננים וחמוציות אדומות עם "אם הדגן" (כך כונתה הקינואה ע"י בני האינקה, למרות שאינה חלק ממשפחת הדגנים), תקבלו מנה משפחתית צבעונית בפורמט חגיגי.

      תבשיל קינואה עם ערמונים, ארטישוק ירושלמי ואוכמניות

      חומרים:
      2 כוסות קינואה
      בצל גדול קצוץ דק
      2 גבעולי סלרי קצוצים דק
      2 כפות שמן קנולה
      4 כוסות מים
      1 ק"ג ארטישוק ירושלמי קלופים וחתוכים
      ½ כוס שמן זית
      כפית דבש
      כף עלי טימין טרי
      מלח
      פלפל שחור גרוס
      ראש שום שלם (על קליפתו) חצוי לרוחבו

      2 חב' ערמונים בואקום
      150 גרם חמוציות מיובשות
      חופן עלי פטרוזיליה קצוצים
      חופן עלי כוסברה קצוצים
      כף גרידת לימון
      מלח

      אופן ההכנה:
      1. מחממים בסיר שמן קנולה ומטגנים בו קלות את הבצל והסלרי. מוסיפים את הקינואה ומערבבים. יוצקים את המים, מביאים לרתיחה, מעבירים ללהבה נמוכה ומבשלים כ-15 דקות, או עד שהקינואה מוכנה.

      2. חולטים את הארטישוקים הירושלמיים כחמש דקות בסיר מים רותחים.

      3. מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מערבבים בקערה שמן זית, דבש, טימין, מלח ופלפל שחור גרוס. מוסיפים את הארטישוקים החלוטים ומערבבים היטב. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה, עוטפים בנייר אלומיניום וצולים כעשרים דקות.

      4. מסירים את נייר האלומיניום, מוסיפים לתבנית את הערמונים וצולים עוד עשר דקות בערך, עד שהארטישוקים רכים וזהובים.

      5. מעבירים את הקינואה לקערה, מוסיפים את הארטישוקים והערמונים (עם השמן המתובל שהצטבר בתחתית התבנית), החמוציות, הפטרוזיליה והכוסברה. מוסיפים את גרידת הלימון ומתבלים במלח לפי הטעם.