פרט למארח, לא הכרתי באופן אישי אף אחד מהמוזמנים שהחלו מצטופפים באותה מסיבת גג. מצאתי את עצמי ישובה על איזה סולם, קרוב לעמדת הדי.ג'יי, מתבוננת על המתרחש מגבוה. יש את השלב הזה, בתחילת המסיבה, לפני שכולם שתויים ועדיין יש מבוכה באוויר וקשה להשתלב ולזרום עם המתרחש, במיוחד כשאני לא מכירה אף אחד.
ממקום מושבי, יכולתי לראות מידי פעם את דלת הכניסה ובכל פעם שזו נפתחה, חשתי מעין ציפייה, לא ברור למי. את עיניי צדה שמלה מהממת שבתוכה אישה מרשימה. חיכיתי שהיא תסיים את טקס הכניסה שכלל חיבוקים ונשיקות לבעל השמחה ומכריהם המשותפים, כדי להחמיא לה על השמלה ולשאול איפה משיגים כזאת.
כשהתקרבה לעברי, היא שאלה בשיא הטבעיות "מה קורה, דנה?". לקח לי משהו כמו 5 שניות לקפוץ מהסולם וליפול על צווארה של ד', מי שהייתה חברתי להרפתקאות בראשית ימי המלונאות שלי. הזמן: 17 שנה אחורה. המקום: בית מלון, אי שם בטבריה.
באותם ימים, היינו חייבות לייצר לעצמינו ריגושים והרפתקאות לרוב, כדי לא לקרוס משעמום. ד', שעבדה אז בצוות הבידור, הייתה פצצת אנרגיה. בסוף משמרת, היינו מלאות אדרנלין ונהגנו לתפוס טרמפים ליליים בחיפוש אחר מקומות לרקוד ולבלות. ההיצע באיזור טבריה היה אז די מצומצם ואחד המקומות הכי לוהטים היה הדיסקו של קיבוץ דגניה. וודקה אחת עם משקה קל בהשראת מיץ תפוזים הספיקה בימים ההם כדי להחזיק אותנו על הרחבה, צמודות לרמקול, לכמה שעות של שכרון חושים. לעיתים הטרמפ שלנו נסע דווקא לכיוונים אחרים והתגלגלנו לכל מיני מקומות, מפגשים וחוויות שיצרו פסיפס צבעוני של זיכרונות מתוקים, שעם השנים, נעשו רחוקים יותר ויותר, עד שהתפוגגו כמעט כליל. כמעט.
באותה מסיבה, על הגג, ליד הרמקול, בבת אחת עלו הזיכרונות. נזכרנו במקומות, בשמות, בדמויות, בסודות ובסיטואציות ספציפיות לפרטי פרטים. שוב רקדנו מלא, כמו אז, כאילו רק אתמול היינו בדיסקו של קיבוץ דגניה. אולי זה הרד-בול שהחליף את המשקה תפוזים של אותם ימים, אולי זו ההתרגשות והשמחה שהייתה באוויר או שזו המוזיקה הנהדרת שניגנו באותה מסיבה. סביר להניח שכל המכלול הפך את המפגש המרענן לשעות מאושרות של הנאה צרופה.
מאחר שבימים ההם לא היו תנאים לבשל במגורי הצוות במלון, לא יצא לי לבשל לד' ארוחה של ממש. היו כמה אלתורים פה ושם, אך לא מעבר לזה. הבטחתי להראות לה כמה השתדרגתי בשנים שלא התראינו. בעקבות המפגש, יש לי כוונה להכין לה ארוחה שלמה, חגיגית ומפנקת. זאת מנת הפתיח שלך, אחותי.
סלט משמשים ושקדים עם קוביות חלומי
סלט מרענן שיכול להוות פתיח לארוחה, מנת ביניים או אפילו קינוח
החומרים:
200 גרם שקדים מולבנים ופרוסים
100 גרם גבינת חלומי חתוכה לקוביות קטנות
10 משמשים חתוכים לקוביות קטנות
כוס עלי נענע טריים, קצוצים
10 דובדבנים מגולענים ופרוסים
מעט שמן זית לטיגון
לרוטב:
3 כפות מיץ תפוזים
כף מיץ לימון
כף דבש
חצי כפית שמן זית
קורט פלפל שחור גרוס
אופן ההכנה:
1. קולים את שבבי השקדים במחבת טפלון, על להבת בינונית.
2. מכינים את הרוטב: מערבבים בקערה מיץ תפוזים, מיץ לימון, דבש, שמן זית וקורט פלפל שחור גרוס טרי.
3. מחממים מעט שמן זית במחבת ומטגנים את קוביות החלומי מכל הצדדים, עד שהן זהובות.
4. מוסיפים לקערה את המשמשים, הדובדבנים, הנענע הקצוצה, השקדים הקלויים וקוביות החלומי. מערבבים היטב ומגישים.