פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי עשרים שנה

      דנה מלמד מתרפקת על העבר ונזכרת בשכנה לבית אזולאי, ובעיקר בקוסקוס המנחם שלה

      סוף היום. הילדים נרדמו. זמן מרפסת, בחושך, לאור נרות. אל השקט המקודש פורץ סאונד מטריד מחדר הילדים. הבכורה משתעלת בתוקף. כשאמא שומעת את הילד שלה משתעל, היא מיד נדרכת בדאגה. ככה אני, בכל אופן. פעם הייתי הרבה יותר היסטרית. כשהם היו יותר קטנים, בהתקפי שיעול לא משתי ממיטתם. היום, אני כבר יותר רגועה ועד שהשיעול לא מגיע לטונים רציניים, אני יכולה להמשיך לקרוא למשל, או לדבר בטלפון. אני יכולה לנסות, בכל מקרה.

      אבל באותו לילה, היה בשיעול הזה משהו שאמר: "אני הולך להישאר פה, לפחות עד שתגיעי". אז הגעתי. וכמו תמיד, בהתחלה לא ממש ידעתי מה לעשות. יש תחושה כזאת של כיווץ בתוך הלב, מין חוסר אונים. כואב לה הגרון. והיא לא מצליחה להירדם. והיא משתעלת, ואני כל כך רוצה להעלים את הסימפטומים המרושעים האלה שמטרידים את הילדה המופלאה שלי ושהיא לא תסבול משום מכאוב.

      אבל ברור לי שזה לא יכול להתפוגג מעצמו ושכרגע זה המצב. ואולי בעצם, אם אמא שלך לידך אוהבת אותך ומכילה את הכאב שלך, אולי זה לא כזה נורא? וברגע אחד אני חוזרת ללילה אחד זכור במיוחד, כשהייתי ילדה קטנה, בערך בגילה של הבכורה שלי. לילה שבו השתעלתי נורא, כשההורים שלי לא היו בבית. את הצליל הטורדני של השיעול החורק שלי, שמעה מ' אזולאי, השכנה מהדלת ממול. היא הגיעה לחדר שלי עם קערת נירוסטה ובתוכה שמן חם, ועיסתה לי את הגב. השיעול פסק מיד והרגשתי נחמה גדולה. הייתי כל כך עטופה, מטופלת ומוגנת, ויכולתי להתכרבל לשינה שלווה.

      וכך, כשאני נזכרת בתנועות המרגיעות שלה על הגב הקטן שלי, אני מוצאת את הידיים שלי עושות בדיוק אותו הדבר (או לפחות כמיטב יכולתן) לבת שלי. עדיין יש שיעול, הוא עוד לא הלך לשומקום, אבל יש גם הפוגות שהולכות ומתארכות ולאט-לאט חוזר השקט והיא צוללת לשינה מתוקה.

      מ' אזולאי, היא שכנה מיתולוגית. המטבח שלה היה גן עדן עבורי. זו לא פעם ראשונה ובטח לא אחרונה שאני מתרפקת על זכרונות ילדות מבית משפחת אזולאי. לא נפגשנו כעשרים שנה. בכל פעם שאני נזכרת בה, המחשבה השנייה שעולה לי בראש (אחרי המחשבה הראשונה על העיסוי), היא על הקוסקוס שלה. היו אצלה כל מיני תבשילים שהונחו על הקוסקוס בימי שלישי, אחד מהם היה עם עוף וירקות שזופים ומבריקים. זה בטח לא בדיוק כמו שלה, אבל אם יש לנו מאכל אחד בבית שנחשב מנחם, אז זה קוסקוס. וזה, בהשראתה.

      קוסקוס עם עוף וירקות צלויים

      החומרים:
      8-10 שוקי עוף
      שקית קוסקוס אינסטנט
      צרור פטרוזיליה קצוצה דק
      צרור בצל ירוק קצוץ דק
      4 גבעולי סלרי קצוצים דק
      1 כרישה (החלק הלבן) פרוסה
      4 גזרים חתוכים לקוביות
      4 זוקיני או קישואים, פרוסים
      1 בצל גדול חתוך לפרוסות דקות
      10 שיני שום קלופות
      שליש כוס שמן זית
      כפית דבש
      מלח גס
      פלפל שחור גרוס
      חצי כפית כמון
      כמה ענפי טימין

      אופן ההכנה:
      1. מחממים תנור לחום של 190 מעלות.

      2. מערבבים בקערה גדולה שמן זית, דבש, מלח, פלפל וכמון. מוסיפים את שוקי העוף ומעסים אותן היטב. מוסיפים את הפטרוזיליה והבצל הירוק ומערבבים.

      3. מעבירים לתבנית גדולה, מרופדת בנייר אפייה, ומפזרים מסביב לשוקיים את הסלרי, הגזר, הכרישה, הזוקיני והשום.

      4. מזלפים על הירקות מעט שמן זית ומתבלים במלח גס, פלפל שחור גרוס וכמה ענפי טימין. מכסים ברדיד אלומיניום וצולים כ-40 דקות.

      5. בינתיים, מכינים את הקוסקוס לפי הוראות היצרן.

      6. מסירים את רדיד האלומיניום וצולים עוד 10-15 דקות, עד שהעוף והירקות שזופים ויפים.

      7. מגישים: מניחים על צלחת עמוקה ערימת קוסקוס ועליה עוף וירקות צלויים.