חומר טוב

עוד לפני עידן היו-טיוב, רשת האינטרנט שישמשה בית חם (עם קירות מרופדים) לכל זב טרפת ומשוגע שרצה להציג את חריגות האישיו?ת שלו בפני העולם. דוגמה טובה לכך הוא הקומיקאי הקנדי דארן פרוסט, שבשנת 2001 העלה לאוויר את ה-Leather Chef, תוכנית בישול באווירת ה-S&M, שהחזיקה מעמד 9 פרקים. הסדרה לא נחלה הצלחה גדולה בזמנו ונעלמה במהרה מהרשת. לפני ארבעה חודשים, העלה פרוסט ליו-טיוב 3 פרקים נבחרים וכתב: "סדרת קצרים, שעשיתי לפני שנים, כשכולם אמרו שהם רוצים חומר קיצוני ואז גילו שהם לא".

בשנת 1995 פרץ לחיינו ארטיס לאון לוי ג'וניור, הידוע יותר כראפר קוליו. לא חלף זמן רב וקוליו עזב אותנו במנוחה, רק כדי להבליח מדי פעם ולספק לנו רגעים קטנים של אושר (כמו בפברואר השנה, אז הוא קפץ קפיצת ראש מהבמה, רק כדי לגלות שאף אחד לא מתכוון לתפוס אותו, ובזמן שהוא מפרכס על הרצפה, הוא נשדד מתכשיטיו ומלבושיו על-ידי ההמון הזועף). לפני כשנתיים, ניסה קוליו את מזלו בקריירה חדשה ועלה לאוויר עם תוכנית הבישול האינטרנטית Cookin' with Coolio. קוליו, שמגדיר את סגנון הבישול שלו כ'גטו גורמה', מבשל בתוכנית מתכוני פיוז'ן שמשלבים בין המטבח השחור למטבחי מיעוטים אחרים. לדוגמה, לחם-שום גטו-טליאן - מוטציה גנטית של לחם שום איטלקי, עם ערימות מיונז וגבינה צהובה. בתוכנית האחרונה של 'מבשלים עם קוליו', אנו למדים כיצד להכין אגרול נשמה, שהוא בעצם אגרול עם בשר טחון, גבינה צהובה וכל רוטב שיש כרגע במקרר.

אזהרה: הצפייה בפרק 'סלט המקרוני של וונדה', מתוך תוכנית הבישול של Simply Sara, אינה מומלצת ללוקים בבעיות לב, כולסטרול ולחץ דם (גבוה או נמוך). סימפלי שרה היא נערה - או גברת, לא מאוד ברור - כבדת עצמות, שביום בהיר אחד העלתה אל הטיוב שבעה פרקים של תוכנית בישול שהיא "חוויה תלת-מימדית, מהמזווה אל השולחן" (או לפחות זה מה שכתוב בעמוד היו-טיוב שלה). אני באופן אישי חושב שניתן למצוא הרבה יותר משלושה מימדים בתוכנית הבישול של שרה, כמו המימד שמראה לנו עד כמה החברה האמריקאית דפוקה. סלט המקרוני של שרה זכה ליותר מחצי מיליון צפיות והיא מגדירה אותו כ'סלט מקרוני לא טיפוסי', ככל הנראה בגלל שאינו מכיל גבינה צהובה ואלוהים שישמור אותנו - תודה. לא לגמרי ברור לכמה אנשים מיועד סלט המקרוני הזה, שטומן בחובו פחית שלמה של חלב ממותק (?!), אבל נראה שאפילו רק כף אחת ממנו מספיקה לחוויית עורקים בלתי נשכחת. על-פי שמועה שרצה ברשת, שרה מתה; ואם זה נכון, זה לא ממש מפתיע.

היא אישה יפנית בגיל העמידה, הוא פודל אפרפר העונה לשם פרנסיס, ביחד הם Cooking With Dog – אחת מתוכניות הבישול הפופולריות ביותר בטיוב. עם יותר מעשרה מיליון צפיות וקהל מעריצים נאמן, אפשר לחשוב שרק באינטרנט הביזאר יכול לנצח; אבל מצד שני, אם לוקחים בחשבון את הדברים שמתרחשים על מסך הטלוויזיה היפני, Cooking With Dog יכול לשמש כערוץ ההולמרק של האומה המוזרה במזרח. הפרק הנצפה ביותר של התוכנית מלמד כיצד להכין בנטו – הגרסה היפנית ללאנצ'-בוקס. אפשר להעריך שרק אחוז קטן משמונה מאות אלף הצופים של הפרק אכן השכילו והרכיבו את קופסת האוכל המסורתית, אבל הצפייה בווידאו הזה משולה לצפייה ביצירת אומנות אין דה מייקינג ומלווה בפה פעור ומרייר.

יוני ציגלר הוא במאי, שחיין אינטרנט והאיש מאחורי The Viral Workshop