מה יש בנו ההורים, שמכניס בנו גאוות אין קץ, כשהילד שלנו אוכל טוב?!זה בכלל לא לקשור לעדה, גיל או מוצא, זה טבוע לנו בגנים. אנחנו מתנפחים כמו תרנגולים גאים, חלקנו בקול וחלקנו עמוק בפנים ומרגישים שעשינו טוב. שהצלחנו. כן, אוכל זה עניין משמעותי אצל רבים מאיתנו, גם בגלל שכשזה לא בא בקלות, זה הופך ת'חיים לקצת יותר מסורבלים. לי יש בבית אחת שמוכנה לחיות על טוסט עם אבוקדו אבל בחביתה לא הסכימה לגעת עד גיל חמש, אחד שמת על עדשים ושעועית, אבל כשזה מגיע לירקות מנהל משא ומתן עיקש, ואחד שעד לא מזמן הוכרז כאוכל-כל אבל זה היה נכון עד לא מזמן.
"לא רוצה את זה!" הוא אומר לי ועל אצבעו מתנוססת חתיכת פטרוזיליה זעירה. מה לא רוצה, אני אומרת לו, רק בשבוע שעבר אכלת בדיוק כזה. "לא רוצה את זה!" הוא מזדעק חזק יותר שמא ישנה איזושהי בעיה באוזני אימו.
בואו נודה, כל הורה מחביא דברים באוכל, זה פשוט משתנה מאחד לשני. אחד מחביא את הבשר, אחד את הגבינה, אחר את הירוקים או את החיטה המלאה או את הסוכר. כולנו מנסים. יש ילדים שקל לעבוד עליהם ויש כאלה, שהם כמו הנסיכה על העדשה - הם ימצאו כל רמז פעוט של טעם שהשתנה.
את כל ההגיגים האלו הביאה לראשי הפסטה הזו שהכנתי השבוע. היא לא הוכנה במיוחד לטריקים של החבאות אלא פשוט משום שבמקרר חיכו המון עגבניות רכות שזעקו 'היום או אף פעם לא'. רק כשסיימתי, שמתי לב שלא נותר רמז לירוק, שהכל נבלע באדום הזה אבל השאיר זיכרון של טעם. לא רק שיצא רוטב פסטה סמיך וקטיפתי בלי שמץ של שמנת אלא שבנוסף, אף אחד לא נפנף למולי אצבע מוכתמת ועליה שביב של ירוק וצעק: "לא רוצה את זה"!.
פסטה ברוטב עגבניות קטיפתי
למתכון הזה נחוץ בלנדר מאחר שטוחנים את העגבניות בשלמותן. מעבד מזון, כך נדמה לי, לא יצליח לרסק את הכבודה הזו למרקם חלק.
החומרים:
800 גרם עגבניות
חופן גדול של עלי פטרוזיליה
חופן גדול של עלי בזיליקום
3 שיני שום גדולות
רבע כוס שמן-זית
רבע כוס מים
מלח ופלפל שחור גרוס טרי
כפית סוכר
רבע כוס גבינת פרמזן מגוררת (אפשר גם יותר, אם אוהבים)
אופן ההכנה:
1. מכניסים לבלנדר: עגבניות, שום, פטרוזיליה ובזיליקום, שמן-זית ומים וטוחנים כהוגן - עד למרקם חלק למשעי.
2. מעבירים לסיר רחב, מתבלים בנדיבות ומביאים לרתיחה. מכסים למחצה ומבשלים תוך בעבוע עדין עד שהרוטב מסמיך וצבעו מעמיק, כ-20 דקות.
3. מבשלים את הפסטה על פי הוראות היצרן ושומרים 2 כוסות ממי הבישול. הרוטב הזה מסמיך מאד כשהוא מתקרר, והוא יזדקק לפחות לחלק מהמים האלה אחר כך, לדילול.
4. מערבבים את הפסטה והרוטב עם הפרמזן. מוסיפים ממי הבישול לפי הצורך ובודקים תיבול.
הילה קריב הגיעה לניו יורק בעקבות בן זוגה והחלה ללמוד ב-French Culinary Institute. בין היתר עבדה במקומות מוכרים ומובחרים כמו: Balthazar bakery ,Union Square Cafe ו-Bouchon Bakery. כיום, חיה בברקלי שבקליפורניה והספיקה לעבוד גם במסעדת Chez Panisse המפורסמת.