פעם ראיתי סרט שנקרא "מעבר לכל דמיון". גיבור הסרט, פקיד מס הכנסה שחי חיי שגרה אפורים, שומע יום אחד קול בתוך ראשו, קול שמקריין את חייו. כשהקול מבשר לו שקצו קרב, הוא פורץ החוצה מתוך השיממון בו הוא חי ומתחיל למצות את החיים עד תום. באחת הסצנות, האשה שבה הוא מאוהב, מכריחה אותו לטעום חלב ועוגיות (milk and cookies, נשמע הרבה יותר סקסי), דבר שלא עשה עד אותו יום. כשהוא מרגיש את העוגייה בפה, לראשונה בחייו, הוא מופתע והמום מהחוויה. הלום עונג. הוא מרגיש באמת. הוא חי.
כשראיתי את הסצנה הזו, המילים האלה, milk and cookies, הדהדו לי בראש והזכירו לי שגם אני לא זוכרת שאי פעם טבלתי עוגיות בחלב. אולי בתה או בקפה או בתור ילדה, יש מצב שבשוקו. אבל בחלב? אני מודה במבוכה רבה שאף פעם לא הרגשתי חשק עז לעשות את זה. עד אותה סצנה. מאז, היא צרובה אצלי בזיכרון וכל פעם שאני רוצה נחמה או פינוק, אני רוכשת עוגיות שנראות הכי דומה לאלו שהופיעו בסרט, מוזגת כוס חלב, טובלת ומתענגת על כל ביס.
היום הכנתי כאלה בעצמי, מזגתי כוס חלב וטבלתי אחת. ועוד אחת. ועוד כמה. את השאר הילדים אכלו ואת מה שנשאר, ארזתי והבאתי במתנה לט', אמא של עידו מהכיתה. עכשיו, כשאני מקלידה את סיפור העוגיות, רק דבר אחד יש לי בראש: milk and cookies. אני נורא מתגעגעת אליהן וממש, אבל ממש, משתוקקת לטבול איזה אחת או שתיים בחלב. המלצה שלי: הכינו כמות כפולה. שיהיה.
עוגיות חמאה עם פקאן ושוקולד
החומרים:
100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
1 ביצה
חצי כוס סוכר
1.5 כוסות קמח
חצי כפית אבקת אפיה
שקית סוכר וניל
50 גרם שוקולד מריר
50 גרם שוקולד לבן
50 גרם אגוזי פקאן קלויים
אופן ההכנה:
1. חותכים בעזרת סכין חדה את השוקולד המריר, השוקולד הלבן והפקאן.
2. מערבבים קמח עם אבקת אפיה, מוסיפים להם את שאר המרכיבים ולשים עד קבלת בצק רך ונעים.
3. מחממים תנור ל-180 מעלות.
4. יוצרים מהבצק כדורים פחוסים בקוטר של כ-3 ס"מ, מניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומקפידים על מרווחים בין העוגיות.
5. אופים כ-15 דקות או עד שהעוגיות מקבלות גוון חום בהיר. ממתינים שיתקרר ומגישים עם כוס חלב קר.