מביא אותה בסילסול

אני מאוד אוהב להכין קציצות. יש בזה משהו מרגיע, מדיטטיבי כמעט. הקיצוץ, הלישה, הגלגול, עוזרים לי לשחרר אנרגיות (וגם קצת כעסים מודחקים), ובסוף התהליך אני יושב עם צלחת של קציצות מנחמות ברוטב טעים שמעלות חיוך על הפנים. במהלך ההכנה אני מציב שרפרף לידי, והילד עולה עליו כדי לראות מה אני עושה, וכשהן מוכנות אנחנו יושבים על המזרן בסלון ואוכלים יחד. בפעם הראשונה כשהכנתי את הקציצות, יצא סיר קטן, שנגמר באותו ערב. הסיר הבא היה גדול יותר והספיק ליומיים. מאז אלו קציצות שמוכנות אצלנו באופן קבוע.

מאד זול להכין את הקציצות האלה, הן עשויות מהחומרים פשוטים וזמינים. כשעגבניות מגיעות למחירים מטורפים של 15 שקלים לקילו, מוותרים עליהן ומכינים את הרוטב עם רסק בלבד. כשהקישואים יקרים, מורידים אותם, ומוסיפים דלעת, שעולה עכשיו 3 שקלים לקילו. אם רוצים להוסיף קטניות למנה, אפשר לנסות להוסיף עדשים אדומים לקציצות (מבשלים אותן עם הירקות או בנפרד, לא ניסיתי, מי שרוצה מוזמן לנסות ולדווח איך יצא), או לבשל את הקציצות ברווטב חומוס במקום עגבניות. את המתכון לרוטב החומוס ניתן למצוא בקישור.

חומרים:
3 תפוחי אדמה
2 בטטות
2 גזרים
2 קישואים
1 בצל
1 שן שום
חופן פטרוזיליה
1/2-3/4 כוס סולת
מלח
כורכום
חוויאג' או בהרט

לרוטב:
2 בצלים
1 שן שום
4 עגבניות (לא חובה כשיקר)
4 כפות רסק עגבניות
מלח
1 כף טימין/אורגנו מיובשים
שמן זית לטיגון
4 כוסות מים

אופן ההכנה:
1. מקלפים את הירקות, חותכים ומבשלים עד לריכוך מלא, מסננים את הירקות, משאירים בצד לצינון.

2. בינתיים מכינים את הרוטב: מקלפים וחותכים בצל ושום, חותכים את העגבניות, מטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב, מוסיפים את העגבניות, ממשיכים לטגן, מוסיפים שום ותבלינים ורסק עגבניות ומערבבים, מוסיפים מים ומביאים לרתיחה עדינה, מנמיכים את האש ונותנים לרוטב להתבשל עד להסמכה.

3. בינתיים מכינים את הקציצות: מועכים את הירקות לפירה, מגרדים על פומפיה דקה את הבצל והשום, מוסיפים 1/2 כוס סולת ותבלינים, קוצצים פטרוזיליה ומוסיפים, לשים את העיסה עד שכל החומרים מתערבבים, טועמים ומתקנים תיבול, יוצרים קציצה ובודקים שהיא יציבה ושהיא לא רטובה. אם היא עדיין רטובה מוסיפים עוד סולת. מעבירים את הקציצות לרוטב ומבשלים במשך 15 דקות מכל צד. מגישים חם.