חציל הוא ירק שמככב אצלי במטבח, והיה נדמה לי כבר שאכלתי אותו בכל צורה אפשרית, מפרוסות שלו בתוך כריך ועד טיגון לצד שניצל, עד שהתברר לי שמעולם לא טעמתי אותו בגרסתו המאודה. מתישהו, בעבר הרחוק, קראתי המלצה על אידוי החציל, שמרתי אותה בראש והמשכתי הלאה.
בדרך כלל אני ממש לא אוהב ירקות מאודים, בעיקר בגלל הטעם התפל והמימי שלהם, אך הופתעתי לטובה. האידוי עושה רק טוב לחציל, וגורם לו לספוח בקלות טעמים ואפשרויות חדשות: אפשר למשל, להוסיף לו כמון ולימון, עגבניות, בצל וזרעי כוסברה טחונים, סויה וג'ינג'ר, יוגורט קשיו ונענע, חומוס מבושל, לימון ופטרוזיליה.
חציל מאודה יכול להיות נשנוש וחטיף טוב לאירוח, גם אם מגישים אותו עם מלח ופלפל בלבד. הוא נטול שמן לחלוטין, ואם מכינים אותו עם רוטב נטול שמן הוא מתאים גם לשומרי הקלוריות, וכולם יוכלו ליהנות ממנו.
החציל האהוב עלי הוא הבלאדי, דמוי האגרוף, כיוון שהוא דל בגרעינים ופחות נוטה למרירות. כשתבחרו אותו חפשו אחד שיהיה קל יחסית לגודלו. מחירו של החציל עומד לרוב על 4 שקלים לקילו, ואפשר לשדך לו חומרי גלם פשוטים וזולים, ועדיין להגיע למנה טעימה מאוד.
חציל מאודה ברוטב אסייתי
חומרים:
1 חציל קטן
לרוטב:
3 כפות רוטב סויה
1 שן שום
1 כפית רוטב צ'ילי מתוק
1/4 כפית ג'ינג'ר מגורד
1/2 כפית סילאן/מייפל
מעט כוסברה קצוצה
הכנה:
1. מרתיחים מים בסיר.
2. חותכים את החציל לקוביות.
3. שמים את קוביות החציל במסננת ומציבים אותה על הסיר, מכסים במכסה. מקפידים שהחציל לא ייגע במים.
4. בינתיים מכינים את הרוטב: כותשים את שן השום, קוצצים את הכוסברה, מערבבים את החומרים יחד.
5. מאדים את החציל עד להתרככות (בערך 20 דקות), מוציאים מהסיר ומערבבים עם הרוטב. מגישים מיד. אפשר לפזר מעל בצל ירוק קצוץ ובוטנים/קשיו קצוצים.