בסוף המשחק, כך נאמר, המלך והרץ מתערבבים להם באותה הקופסה". מאיר אדוני הוא אחד כזה שמעניק לטבחים שלו את הכתר הרבה לפני הסוף.
אל תפספס
בואו נדבר רגע על הקרביים של המסעדה, הלב הפועם של המערכת המוטרפת הזו, הלוא הוא המטבח. צריך להבין שזה לא דבר של מה בכך לתת את הכתר לפני סיום המערכה: בכל רגע נתון יכול להתרחש פיצוץ אדיר שיגרום לכור בפוקושימה להראות כמו משחק ילדים. ציירו בדמיונכם את התמונה הבאה: שישי, שבע וחצי בערב, 220 איש יושבים במסעדה וממתינים לאוכל שלהם.
מרק וקרפצ'יו לשולחן 4, סלט וטרטר לשולחן 54. הגברת רוצה בלי גבינה, האדון טוען שהתבשיל טיפה קר, הסטייק לא מוכן בדרגה הנכונה, טבח ששכח את הריזוטו יותר מדי זמן על האש והירקות כבר מוכנים ועכשיו צריכים להזרק, בנתיים הטבחית החולמנית החליטה לעשות לעצמה מניקור עם סכין קצבי וטבח אחר החליט שקעקוע בצורת גריל על זרוע ימין זו כנראה החוויה המרגשת של הסופ"ש. הראש כואב, חם לך, אתה רק רוצה שהאוכל יגיע בשלום לשולחן ושהלקוח יהנה. ובכל זאת, אמר מי שאמר פעם "שהמנה האהובה על הלקוח הישראלי היא פיצוי" (זה הייתי אני אבל מי סופר?).
מת מפחד. מוריד כוסית של וודקה שכבר הספיקה להתחמם וניגש להכין עוד פולנטה. אה, אולי לא סיפרתי לכם על הפסקול של הארוחה שמתובל בים של קללות ושצף קצף של צרחות. לא קל כבר אמרתי, לא קל.
אבל לא אצל מאיר. אצלו במטבח דממה.
טבחים שמלווים אותו שנים, אוהבים אותו והוא מצדו מרעיף עליהם אהבה ושבחים עד אין קץ. "מטבחי הגיהנום"? לא בכתית. הכל בחיוך שמלווה בכוס יין אדום הכי יוקרתי שיש. כן, גם לצוות. מאיר הוא רומנטיקן, מדבר על אנטריקוט כאילו היה בת הזוג שלו.
"הטבחים עובדים בשבילי, הם האהבה שממנה מגיעה מנה ללקוח, אין לי את הזכות והרשות לצעוק עליהם". יש בו במאיר מעין שלווה פנימית שכזו, רוגע שמלחיץ אנשים כמוני.
אנשים שהאישונים שלהם מצליחים להשאר מפוקסים באדם שמדבר איתם מפחידים אותי. הוא בדרכו השקטה מסביר ומלטף, מראה ומדגים, טועם, שותה, אוהב. במשך כל המפגש שתינו שני בקבוקי יין ואני מדבר על עוד לפני שהמקרל נכנסו להם לכבישה בבצלים, גזרים, סלרי, חומץ שרי איכותי, יין לבן, שום טרי, טימין, פלפל אנגלי ועלי דפנה.
המטבח של מאיר מתאפיין בפרפקציוניזם. ככה מטבח אמיתי צריך להתנהל. כל עלה נבחר בקפידה, שיחי שומר בגודל של אדם ממוינים אחד אחד, שיני שום נפרסות בעובי שגורם להם להיות שקופים. הכל נקי, מסודר, נברר ועובר בדיקה קפדנית.
אני לא יודע אם מאיר ידע או לא על חיבתי למטבח המזרח אירופאי אבל הוא נתן לי מענה מושלם בזכות תפוחי אדמה מזן "ראטה" ("זה התפוח אדמה היחיד שאני מסוגל לאכול") שקולפו ובושלו במים עם טימין ושום עד רכות, רק כדי שהוא יוכל להניח עליהם שמנת חמוצה מתובלת בפלפל שחור ולהגיש ליד לחם לבן. אני, הידוע כשמנמן לא קטן התכוננתי לנשנש לי, כי הרי שילוב של שתי הפחמימות הללו הוא משהו שאני לא מסוגל לעמוד בו. מאיר מבחינתו ביקש שאמתין. בחושך. כמו פולני טוב.
אז קצת רקע: את מאיר הכרתי לפני כמה שנים, ויצא לנו לעבוד לא מעט ביחד, אבל הקשר האמיתי בנינו החל בעונה השנייה של "קרב סכינים" אותה תוכנית שבעונתה הראשון היה מאיר הראשון שניצח את סטפן הצרפתי. חומר הגלם שקיבלתי היה דלעת. הגעתי לכתית ומאיר שלף צלחות יפות, שיתף ברעיונות, הרגיע, תמך.
אבל בנתיים אני רעב. מאוד. המקרלים נשלפו מן המחבת הכובשת. תפוחי האדמה עטופים בשמנת כבר המתינו. למאיר זה לא מספיק. אתם קוראים לזה פרפקציוניסט, אני קורא לזה נודניק שמשאיר אותי רעב. בקערה הוא מערבב פול ירוק, עגבניה, זיתים, ארטישוקים שבושלו בשמן זית ומתבל בעדינות. זהו זה, המנה מוכנה.
כיאה לגרגרן רעב וחסר מנוחה התחלתי לבלוס. מאיר ביקש שאשאיר קצת לטבחים שעובדים ממש מאחורינו. הוא ממש נחמד. אני ממש שמן. שיקנו שווארמה.
מקרלים כבושים עם תפו"א ראטה וסלט אביבי
חומרים:
10 פילה מקרל
1 גזר
1 בצל סגול
1 ענף סלרי
5 גרגרי פלפל אנגלי
2 עלי דפנה
2 שיני שום
1 כוס יין לבן
3 כפות חומץ שרי
מעט שמן זית
תפו"א:
5 תפו"א ראטה קלופים
2 ענפי טימין
2 שיני שום
מלח גס
מים לכיסוי
סלט אביבי:
2 לבבות ארטישוק מבושלים
5 זיתי קלמטה מגולענים
1 עגבנייה קלופה וללא זרעים חתוכה לקוביות
2 כפות פול ירוק חלוט וקלוף
שמן זית
מיץ לימון
מלח
פלפל
ועוד צריך:
שמנת חמוצה
לחם טרי
גבעולי שומר
אופן ההכנה:
1. במחבת עם מעט שמן זית מאדים את ירקות השורש, מוסיפים את התבלינים, יוצקים את היין הלבן וחומץ שרי ומביאים לרתיחה. מכבים את האש.
2. מניחים את המקרל בתוך התערובת ומקררים. משהים ל- 3 שעות.
3. את תפו"א שמים במים עם כל המרכיבים ומבשלים עד רכות.
מערבבים ומתבלים את מרכיבי הסלט.
4.בצלחת הגשה מסדרים את הסלט, עליו את המקרלים, ויוצקים מעט מנוזל הכבישה על הסלט והדגים.
5. בקערה ליד, מגישים את תפו"א החמים. בוזקים מלח גס, פלפל שחור וכף גדושה של שמנת חמוצה.
6. יוצקים מעט שמן זית מעל הכל.
7. אתם מוזמנים לקשט בגבעולי שומר או גרגר נחלים. מגישים עם לחם לבן.