שעתה היפה של הגראפה

עם בוא שיא עונת הקיץ הגיעה גם שעתה היפה של הגראפה. העונה שבה מייצרים את המשקה הביאה אותנו להצפין עד מזקקת יוליוס, בבעלותו של מבקר האוכל לשעבר, יובל (ג'וב) הרגיל, שכיום מהווה את המזקקה היחידה לייצור גראפה בישראל, וממוקמת בסמיכות לכפר יאסיף, שבגליל.

הגראפה היא משקה שעד היום קרנו לא בדיוק עלתה בקרב הישראלים כמשקה פופולרי. על פי הרגיל, זה קורה כי כמו משקאות רבים שהגיעו באיכות לא טובה מספיק (מישהו אמר טקילה זולה של שנות התיכון?), כך גם הניסיונות הראשונים שלנו עם הגראפה. כעת, מנפץ הרגיל את אותה סטיגמה שהתקבעה, תוך ייצור גראפה איכותית ומושקעת- בעלת טעמים וטקסטורות מעניינות ועשירות, ומקווה ליצור מגמה שתתבסס בזמן הקרוב בישראל ותגרום לעוד ועוד חובבי אלכוהול להתחבר אל המשקה.

את הגראפה, מייצרים בעצם מזיקוק גפת הענבים- כל אותם תוצרים נהדרים שנותרים מאחור ולרוב נזרקים ללא הצדקה, לאחר סיום עיבודם לצורך יצירת יין. את הגפת, מקבל הרגיל מיקבים שונים באזור הגליל, ואותה הוא מעבד לצורך יצירת הגראפה שלו. על רזי המשקה, שמוגדר כגראפה רק אם הוא מיוצר בגבולות איטליה, ועל כן, ג'וב מקפיד לכנותו בשמו הצרפתי "מי החיים"- eau de vie, למד הרגיל מטיולים וביקורים במזדקקות ארטיזנליות רבות ברחבי אירופה וכעת הוא מיישם את השכלתו בצפון הארץ.

ביוליוס, מזקק הרגיל את המשקה במזקקת גרמנית ייחודית שהביא לישראל. הוא מייצר במזקקת הבוטיק האינטימית שלו סוגים שונים של גראפה- חלקה גראפה זנית אותה הוא מייצר מגפת ענבים לבנים כמו למשל גראפה מזני ענבים כמו שרדונה או ענבי פינו נואר ועוד, וחלקה גראפה מזני ענבים אדומים, אותה מיישן הרגיל בחביות עץ אלון (נמכרת תחת השם מאר דה גלילי). גרפת הבית הלבנה- שנקראת בלאן דה גליליי, והיא מיוצרת מתערבות של זנים לבנים ולא מתיישנת בחביות.

לכל הפרטים אודות מזקקת יוליוס