פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחקר הישראלי שעשוי להציל את הדבורים

      בשורה משמחת לדבורי הדבש: מחקר ישראלי פורץ דרך מנסח הסכם שלום בין הכוורנים לקרציית הוורואה, שהיא הגורם המרכזי לתופעת "העלמות הדבורים" העולמית

      יוסי קמר, טכנאי מחקר בצוות הכוורנים של מכון וולקני בבית דגן, לא מפחד מדבורים. כמו כוורנים רבים אחרים הוא חושש בעיקר מהיעלמותן של הדבורים ומגורם התמותה המרכזי שלהן, הלא היא קרציית הוורואה. כאשר הזמין אותי יוסי להתבונן מקרוב בפירות טיפוחיו, כשהוא חשוף וללא חליפת מגן, תפסתי לי מרחק הגון של כבוד ויראה ממוקד האירוע. השלווה העילאית שבה הוא שלף מדפי דבורים עמוסים בדבש, ומתוכם זיהה את מלכת הכוורת מבין 10,000 דבורים, הייתה הזויה. בשלב מאוחר יותר של היום, דאגתי להיעקץ במרכז המצח לשם הסמליות, דווקא על ידי דבורה נשאית וורואה. אבל אל חשש, כך הרגיעו אותי חוקרי המכון, הדבר אינו מדבק.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      דבורים. שיעור העלמות הדבורים הכפיל את עצמו בארץ (צילום: עידו שחם)

      ישראל היא מעצמת מחקר בתחום הדבורים ולכן גם לוקחת חלק בסקר בין לאומי שנערך בשנים האחרונות על ידי חוקרים החברים בארגון ה-COLOSS הבוחן את תופעת קריסת הכוורות בתקופת החורף. בסקר שבו השתתפו ישראל, אלג'יר ועוד 19 מדינות אירופאיות, נמצא שהירידה בכמות דבורי הדבש בכוורות במהלך החורף האחרון היא של 9%, הנמוכה ביותר מאז 2007, שנה שבה החלה קבוצת המחקר המשותפת לאסוף מידע. למרות זאת, במדידה שנתית, עולה כי שיעור העלמות דבורי הדבש בישראל דווקא הכפיל את עצמו ביחס לשנה קודמת.

      הסיבה העיקרית המיוחסת להעלמות דבורי הדבש בעולם ובישראל בפרט, כך על פי חוקרי מכון וולקני בבית דגן, כרוכה בנוכחותה של קרציית הוורואה בתאי הכוורות. הוורואה "עלתה" ארצה ב1984 ומאז נהנית מתנאים נוחים להתפתחותה במהלך כל השנה וזאת הודות לאקלים הנוח והחמים בישראל בהשוואה למדינות אחרות. מרגע הידבקותה לדבורה היא מתחילה למצוץ את נוזלי גופה. פעולה זו פוגעת אנושות ביכולת הטיסה של הדבורה, מעוותת את גופה, פוגעת במשקלה ולסיכום – מקצרת באופן משמעותי את חייה.

      צוות מכוורת המחקר של מכון וולקני בניהולה של ד"ר ויקי סורוקר מחפש ללא הרף פתרונות יצירתיים למאבק בוורואה. בניגוד לתפיסה המחקרית העולמית הרווחת אשר מתמקדת בניסיונות אגרסיביים לחסל את המזיק, סורוקר דווקא משקיעה את מירב המאמצים בטיפוח זנים חדשים של דבורים בעלות עמידות למזיק זה. זאת בהמשך לפריצת הדרך המחקרית של צוותה בפיתוחן של טכניקות אלקטרו-פיזיקליות לשיבוש הקשרים הכימיים בין הוורואה לדבורים.

      מחזור החיים של הוורואה מתוזמן היטב עם זה של הדבורה. הדבורה מתפתחת מזחל בתוך תא פתוח בכוורת. אחרי שהזחל סיים לגדול, התא נאטם בשעווה על ידי הדבורים, אך הוורואה נכנסת לתא בדיוק בשלב זה. היא מתפתחת יחד עם הדבורה בתוך התא ולבסוף מגיחה לעולם החיצוני כשהדבורה נושאת אותה על גופה וסובלת מהשפעתה. סורוקר טוענת שלדבורים, כקבוצה, יש יכולת לסלק את הוורואה. היא מנסה לאתר במחקרה כוורות שבולטות ברמת ההגיינה שלהן ובכך לנסות ולצמצם את נוכחות הוורואה בהן על ידי חומרים נדיפים מתוצרת מעבדתה.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      חקר הדבורים במכון הוולקני

      שגרת העבודה היומית של רעיה זלצר, דוקטורנטית במכון, כוללת בדרך כלל תצפית קבועה שמתעדת בקפדניות מיהן הדבורים ההגייניות, ומהן מאפייניהן. לאחר שימצאו הדבורים המצטיינות ברמת ההיגיינה, זלצר תשלח אותן לאיליה זיידמן, מגדל דבורים בצוות, שיזריע באמצעותם באופן מלאכותי את המלכה הנבחרת. אותה מלכה תנהל בעתיד כוורות הגייניות יותר, המאכלסות דבורים עמידות לוורואה.

      במקביל לתהליך ההזרעה, סורוקר בודקת במעבדה האלקטרו פיזיולוגית את יכולת החישה של הוורואה לחומרים כימיים. זאת מפני שהוורואה חשה את סביבתה ומאתרת את הדבורים הפונדקאיות עבורה בעזרת רגליה הקדמיות. צוות המעבדה מחפש חומרים ייחודיים שישבשו את יכולותיה לאתר את הדבורה הפונדקאית באמצעות הרגליים, אך באותה מידה גם לא ישפיעו על בריאותן של שאר הדבורים בכוורת.

      "אנחנו מצפים שהדבורים ההיגייניות יותר יחושו את נוכחות הוורואה בצורה טובה יותר", אומרת סורוקר,"דבורה היא חרק חברתי שמנהל סדר מופתי בכוורת על ידי תיווך אותות כימיים. אם אנחנו נשבש את התזמורת של כלל הריחות הכוורת נגרום לאסון. לכן אנחנו מחפשים כלי ראשון וחדש לשיבוש איכותי של האותות, ואין עוד מישהו בעולם שעושה את זה כמונו".

      המלחמה להכחדת הוורואה היא חסרת סיכוי, כך טוענת סורוקר. היא מבקשת ליצור מצב של דו קיום בין הוורואה לדבורה, לפחות באופן זמני. "השאיפה שלנו היא שאוכלוסיית הוורואה תצנח כך שהדבורים יוכלו לחיות איתן", היא מדגישה, "אין היום סיכוי מדעי להשמדתה של אוכלוסיית הוורואה. השאלה היא רק האם לדבורים שלנו יהיו הכלים להתמודד איתן".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      40 אחוז מצריכת הדבש השנתית הממוצעת בישראל נעשית בחגי תשרי

      ולסיום, בשורות משמחות לקראת ראש השנה. 40% מצריכת הדבש השנתית הממוצעת בישראל נעשית בחגי תשרי. הוורואה אמנם מהלכת אימים על אנשי המקצוע בתחום, אך "אין בכוחה לפגוע בכמות או באיכות הדבש הישראלי", כך אומר לי הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש, "עיקר פגיעתה היא בתחום ההאבקה החקלאית". על פי נתוני המועצה, ישראל מייצרת כ3000 טונות של דבש בשנה מתוך 100,000 כוורות פעילות. הכוורונים מתמודדים עם תחזית פחת שנתית בסדר גודל של 15% בכמות הדבורים והכוורות, על ידי הקמתן של כוורות עודפות ושיתופי פעולה מסחריים עם מדינות שונות באירופה ואמריקה. אותם כוורנים סופגים את העלויות הנוספות בייצור לעת עתה, כך שהצרכן הישראלי זוכה לאורך שנים, וגם השנה, למחירים הוגנים בעבור צנצנת דבש.