הכי קשה בשבילי, כל החיים, היה לדבר. פשוט לומר את הדברים הלא קלים, הפחות משמחים. תמיד רציתי שמישהו יהיה איתי שם ויעזור לי רק להוציא את המילה הראשונה במשפט, אחר כך כבר אסתדר לבד. בהרבה מהרגעים הקשים האלה הם תמיד היו שם איתי -זוג פקאנים בכף היד. מערסלת , חובקת אותם וכשהלחץ בתוכי גבר ודפיקות הלב האיצו בגלל המילים שכבר קופצות שם על קצה הלשון התהדקה האחיזה על האגוזים, פרקי האצבעות כבר מלבינים, פנים כף היד שחור מהקליפות, פני אדומים מההתרגשות וכשאחד מהפקאנים התבקע, תמיד רק אחד ייכנע - יצאו מפי הדברים שרציתי לומר. כמו לידה קטנה של מילים לא פשוטות.
אני זוכרת שכילדה תמיד שיחקתי עם משהו באצבעות, גבעולי דשא ירוקים מתוקים, עלים יבשים של אקליפטוס, מחטי אורן מהם הייתי יוצרת תכשיטים אבל היו אלו הפקאנים שתמיד היו שם מסביבי בשבילי. בקיבוץ בו גדלתי רבים עצי הפקאן, נישאים גבוה, מאותתים בעלים כתומים צהובים שהסתיו כבר כאן, מתפרצים בפריחה עדינה באביב ונותנים ברוחב לב את מתנתם האגוזית כשהחגים מגיעים.
נהגנו לצאת לטיול ביער כמעט בכל שבת, אמא אבא אחי ואני.
אספנו כמה ענפים למדורה קטנה וכשהאש תפסה, אבא היה מוציא מכיסיו פקאנים שהביא מהעץ הפרטי שלנו, סודק את קליפותיהם בכף ידו (בזוגות, תמיד בזוגות) וזורק אותם לאש. כשהיו משחירים עזרנו לו להוציאם מהמדורה, חיכינו בשקיקה עד שיקלף אותם. תמיד יצאו רק לו חצאים נקיים מושלמים ואז היה מניח חצי פקאן מעושן-קלוי במדורה על פלח קלמנטינה שהביא בכיסו השני, או על פרוסת בננה וכשאכלתי, ידעתי שזו אהבה לכל החיים.
טעמו העמוק של האגוז - יש בו הכל לאוהבי החורף - טעם של גשם, אדמה, מתיקות, מליחות והמון זכרונות. אבא פעם אמר לי שלא חשוב איזה אגוז תאכל, העיקר שהוא עושה חלב בפה. בגינת הוריי היה עץ פקאנים עצום, או כך לפחות נראה לי מבעד לעיניי ילדות. בכל סתיו אספנו ערימות ענק של עלים שנשרו וחסמו את קרני השמש מלהגיע לורדים ולסיגליות וכשהגיעה העת לנער את העץ ולהזכיר לו שעכשיו תורו להחזיר לנו אהבה ולתת את פירותיו - היו מגיעים כל השכנים, מטפסים עליו ומכים בו. לא חשבתי אז על כאבו של העץ, הייתי עסוקה בלחמוק מגשם הפקאנים הכבדים שנפלו מלמעלה ובאיסוף דליים מלאים באגוזים עד שהידיים השחירו מהקליפות העבות.
ליום הולדת 9 קיבלתי מהוריי גור חתולים שחור ומתוק. כמה שמחתי אז! כנראה שרק מאוחר יותר הפכתי לאוהבת כלבים מובהקת אבל באותם ימים "כושי" הפך לכל עולמי. יום יום ספרתי את הדקות עד שאוכל ללכת הביתה אחר הצהריים וידעתי שהוא יחכה לי שם - גבוה גבוה על ענף לא ידידותי של עץ הפקאן. הטקס היה קבוע, מגיעה הביתה, פססט פסססט, יללה חלושה של חתלתול טפשון והופ, הסולם הגבוה כבר בידי, משעינה אותו על העץ הותיק ומטפסת שלב שלב, מחזיקה בשיניי קופסת נעליים ריקה אני באה להציל את הגור שלי! כשהייתי מגיעה לשלב האחרון הגבוה ביותר "כושי" היה עדיין גבוה ורחוק ממני. לאט לאט הרמתי את שתי ידי, מחזיקה את הקרטון הקטן מעל ראשי ומתפללת לא ליפול ואז החתלתול היה מזנק לתוכו ושנינו היינו יורדים למטה כשאני חובקת את הקופסה ומייחלת להתבגרותו של הגור.
כמשפחה ישבנו שעות וקילפנו פקאנים. היה קשה להדביק את הקצב שבו אכלנו אותם תוך כדי קילוף אבל בסוף תמיד היתה שם ערימה נאה בשביל עוגת התפוחים המופלאה של אמא או הטורט האוורירי שאפתה בסיר פלא והיה מנוקד כולו בפקאנים טחונים ומבושם בקליפת תפוז מגוררת.
לחיי הזכרונות ולסתיו שכבר יגיע, אני מצרפת הפעם מתכון לגאלט שזיפים ופקאנים. מדובר בפאי כפרי וגס-מראה שימלא את הבית בריחות משגעים.
שבת שלום.
גאלט שזיפים ופקאן
חומרים ל-2 גאלטים
בצק
לבצק פריך פקאן
280 גר קמח (2 כוסות)
120 גר סוכר חום כהה (1/2 כוס)
1/4 כפית מלח
30 גר פקאנים טחונים (3 כפות)
150 גר חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 ביצים L טרופות
1 כפית קליפת לימון או תפוז מגוררת
1/2 כפית תמצית וניל
לקרם הפקאנים (הקרם נפלא גם למילוי עוגות שמרים)
120 גר אבקת סוכר (1 כוס)
1/4 כפית מלח
20 גר קורנפלור (2 כפות)
200 גר פקאנים טחונים
1 כפית קליפת לימון או תפוז מגוררת
1/4 כפית קינמון (לא חובה כמובן)
100 גר חמאה חתוכה לקוביות
2 ביצים L טרופות
15 גר סירופ מייפל (1 כף)
1/2 כפית תמצית וניל
שזיפים:
10 שזיפים שטופים, חתוכים לשמיניות
להגשה (אופציונלי)
אבקת סוכר
גלידה
אופן ההכנה:
1. בקערת המיקסר עם וו גיטרה מערבבים קמח, סוכר, מלח, פקאנים. מערבבים מספר שניות.
2. עוצרים, מוסיפים את החמאה ומעבדים כשתי דקות עד להיווצרות פירורים.
3. עוצרים, מוסיפים את הביצים, קליפה מגורדת ווניל. מעבדים רק עד להיווצרות בצק, לא יותר מדקה.
4. מוציאים מהמיקסר, מחלקים לשניים, פוחסים לדיסקית עבה (כמו פיתה), עוטפים בניילון נצמד ולמכניסים מקרר לשעה לפחות. ניתן כמובן להכין מראש ואפילו להקפיא, רק לאפשר הפשרה איטית במקרר.
5. מכינים את קרם הפקאנים: במעבד מזון עם להב מתכת שמים חומרים יבשים: אבקת סוכר, מלח, קורנפלור, פקאנים, קינמון וקליפה מגוררת.
6. מערבבים מספר שניות, עוצרים ומוסיפים את החמאה. מעבדים עד להיווצרות משחה אחידה. תוך כדי ערבול מוסיפים בהדרגה את הביצים הטרופות עם המייפל והווניל עד להטמעה מוחלטת ולקבלת קרם חלק ואחיד. מניחים במקרר לחצי שעה.
7. על גבי נייר אפייה מרדדים את הבצק לעיגול בעובי של כחצי ס"מ (אין צורך לדייק זה יופיו של הגאלט).
8. משאירים שוליים רחבים של כ-10 ס"מ מסביב ומשטחים מחצית מהקרם במרכזו של עיגול הבצק. עורמים מחצית מכמות השזיפים על כל גאלט.
9. מקפלים את שולי הבצק כלפי המרכז בקיפולים גסים, משאירים פתח עגול ורחב כשהשזיפים נותרים גלויים. אופים בחום של 175 מעלות כחצי שעה עד להזהבת הבצק ולריכוך השזיפים. קרם הפקאנים ישאר רך במרכז הגאלט, הוא יתייצב עם קירורו. ניתן לזרות מעט אבקת סוכר על המאפה ולהגיש חם בלווי גלידה או בטמפרטורת חדר.
