לא כולל שירות: כך נראים החיים הקשים של השליחים

נותני השירותים מקיפים את חיינו. למעשה ככל שאנחנו מתפתחים, מתקדמים ומרוויחים יותר, כך עולה גם התלות באנשים אחרים, כאלו שיעשו את חיינו נוחים יותר. הקופאי בסופר, טכנאי האינטרנט, הספר, המלצר והקוסמטיקאית. הם מכירים את המנהגים הכמוסים שלנו, וכמובן, את האוכל שלנו. האם אנחנו מכירים אותם? האם אנחנו זוכרים כיצד הם נראים?

לפעמים מדובר במפגשים קבועים, בפעם אחרות מפגש מזדמן. חיוג מהיר למסעדה המועדפת, ושליח מתייצב בפתח הדלת. במשמרת רגילה הוא רואה עשרות בתים, נשים וגברים, משפחות ויחידים בכל מיני מצבים, ברגעים אינטימיים, דרמטיים ושמחים. שקית עם אוכל, חשבון וקסדה. עבורנו הוא כמעט שקוף, כיצד אנחנו נראים עבורו? מה הוא זוכר מאיתנו?

ליווינו ארבעה שליחים ללילה ברחובות תל אביב. לירן וקנין וולדי אילש שליחים בדומינוס פיצה, אוריין אדלני שליח בג'ירף ושרון שהריאן שליח ברשת ההמבורגרים BBB שחזרו עם שלל חוויות: עשרים שקלים באגורות, לקוחות לבושים חלקית, טיפים נדיבים ולא מעט סיפורים מחודשים ארוכים על האופנוע.

ולדי מחלק את הלקוחות לפי שעות. עד השעה 23:00 בדרך כלל הלקוחות הם משפחות עם ילדים, חבר'ה שמזמינים פיצה למשחק, צעירים בסוף יום עבודה. סביב השעה שתיים בלילה הוא מתאר אוכלוסיה שונה לגמרי: "אנשים שחזרו ממסיבות, סטלנים שמתים מרעב וכל מיני הזמנות מוזרות". בלילה הפיצה המשפחתית לדבריו מקבלת טוויסטים מוזרים. "אנשים מזמינים רק קלחי תירס, או גלידה, או ערימה של כנפי עוף בשלוש בבוקר".

וכשיורדת החשכה עולים הסיפורים המעניינים ביותר. שרון מספר על לקוח קבוע של הסניף, קשיש שמרבה להעניק טיפים נדיבים.
בכל פעם המטפלת שלו פותחת את הדלת, היא מקבלת את המשלוח ומטפלת בתשלום. השליחים מצידם אוהבים את הביקורים בביתו. באחת הפעמים שרון יצא אל בית הקשיש ולהפתעתו המטפלת לא הייתה בסביבה. הקשיש, צלול וחד, פתח את הדלת, העניק טיפ נדיב כבכל פעם, קיבל את המשלוח אולם לגופו לא היה דבר. "הוא היה ערום, והייתי נבוך מאוד", הוא מספר. "אני מודה שהיה לי לא קל והשתדלתי לא להסתכל ויצאתי מהר החוצה".

ולדי נזכר דווקא באירוע מלחיץ. באחד הלילות קיבל כתובת ברחוב צדדי. הוא הגיע לבניין מוזנח וחשוך, עלה לקומה רביעית שם קיבלו את פניו ארבעה גברים. "זה היה מפחיד, והמקום כולו היה מפוקפק", הוא משחזר. "כשהגעתי לדירה הם נראו משתמשים כבדים ורק רציתי לעוף משם".

סיפור אחר התרחש דווקא בסניף ברמת החייל של הג'ירף. סיוון בן חמו, מנהלת המשלוחים בג'ירף נזכרת שאחד השליחים שלה יצא שמשלוח בבית פרטי אצל לקוחות ידוענים. כשהגיע למקום קיבל את פניו כלב תוקפני שזיכה אותו בנשיכה הגונה. "הם היו אדיבים וטיפלו בכל ההוצאות ודאגו לו, אבל זו הייתה חוויה לא נעימה".

אחד האתרים הנפוצים והקשים ביותר לביקור בשעות הקטנות של הלילה הם מכוני הליווי. כמעט כל השליחים נקלעו למשלוח מסוג זה ומתארים חוויה מביכה ומורכבת. מצד אחד בנאליות של משלוח רגיל: מזון ארוז היטב, טיפ כנהוג ותשלום בהתאם ומנגד נשים מעורטלות וגברים המחכים בתור, מצלמות אבטחה ומיקום מאיים. "לא ראיתי יותר מידי", נזהר אוריין בדבריו."זה היה מהיר מאוד, נתתי את האוכל והמשכתי הלאה, בלי להסתכל, בלי להתחכך".

כמובן שלצד חוויות ליליות מפוקפקות, יש גם לא מעט הרפתקאות. כך למשל הוביל ולדי משלוח פיצות לדירה עמוסת אורחים. כשנכנס לקום טעו לחשוב שהוא מישהו אחר והפתיעו אותו בשירי יומולדת. אוריין מספר שהזדמן למסיבה של גברים בלבד. את הדלת פתח בחור כשלגופו תחתונים, ומאחוריו כעשרה גברים שרקדו בדירה.

הביקור החפוז בבית הלקוח גורר אחריו לפעמים גם אינטרקציות חמימות, בעיקר בימים גשומים. "מציעים שתייה חמה או מגבת", מספר שרון, "אולי החזאים מסבירים שהגשם טוב, אבל עבורנו, זו בעיה רצינית". ולא רק אמפתיה, מגבת ושתייה ברפרטואר הטיפ, אלא יש גם הצעות בוטות:
שליח דומינוס שביקש להישאר בעילום שם נזכר שפעם ביקר בדירה בדרום העיר. "פתחו לי את הדלת טרנסג'נדריות ולא היה להן טיפ", הוא מספר. "במקום הכסף הם ביקשו לתת לי הטבות מיניות". הוא לא יודע האם הן צחקו או לא וכמובן סירב, אבל זו לא הפעם הראשונה שבה שליחים מקבלים הצעה מגונה. שרון מספר שלא אחת, נשים בגילופין מזמינות אותו להצטרף לארוחה, ואוריין סיפר שבזמן עבודה נשים מתחילות איתו אבל הוא מקפיד לא להענות לפלרטוטים. "יש מקרים של סטלנים בשתיים בלילה, מעשנים ומזמינים הצטרף אליהם", מוסיף ולדי בקריצה וכולם מזהים עם הסיטואציה.

בין שלל הסיפורים והחוויות בוער לכולם נושא הטיפ. "קורה שיש אנשים שלא מכירים את המנהג ולא משאירים שקל", אומר אוריין "וזה גם עניין של טיפוס". שרון נזכר כיצד באחד מלילות החורף הקשים של השנה שעברה הגיעה לדירה ברגע סוער במיוחד עם משלוח בשווי 300 שקל, עבור חמישה אנשים, "ואף אחד לא השאיר טיפ", הוא נזכר בכעס. "אפילו לא עשרה אחוזים בשביל ההרגשה". ומיד הוא מוסיף שיש גם מקרים הפוכים. "בחור צעיר שבטח היה שליח בעצמו הזמין המבורגר אחד, לא משלוח מפואר מידי והשאיר 70 שקל טיפ על הזמנה של אולי 70 שקל".

ולדי מספר שפעם קיבל משלוח של 30 פיצות לחברת הייטק. למרות שבדרך כלל משרדים אינם נוהגים להשאיר טיפ, הוא קיבל במקרה זה 100 שקלים עבור הטרחה. הטיפ פעמים רבות מהווה את עיקר ההכנסה לשליחים. חלקם משתכרים בשכר מינימום והטיפים מאפשרים להם להתפרנס בכבוד. לכן ככל שיגיעו לבתים רבים יותר, כך הכנסתם תגדל ומכאן גם שהסיטואציה השנואה ביותר על כולם היא הלקוח שמאלץ אותם לחזור אל הסניף. כמעט כולם נזכרים באירוע כזה או אחר שהתבקשו להביא קטשופ נוסף, או תבלינים. "זה קורה לכולם, חלק מהעבודה" אומר שרון אבל מבקש גם להעביר מסר: "אם מישהו מבקש ללא בצל, ובהמבורגר יש בצל, הוא לא יכול להוציא אותו בעצמו, ולהניח אותו בצד? או אם אין מיונז במשלוח, שים טיפה מיונז אחי, לכולם הרי יש מיונז בבית".